ס.ירכא להשקעות ומסחר בע"מ נ' קוצינסקי גורג

פסק דין

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (השופט ג'. נאסר) מיום 15.2.10. עולה מן הבקשה שהמבקש היה רוצה להלין גם על החלטות אחרות, ממועדים אחרים, אבל בבקשתו אמר שהוא מלין על ההחלטה מיום 15.2.10. אמנם, בבקשה הסעד בסופה של הבקשה הוא מבקש להורות על תיקון הפרוטוקול, לאחר שאמר שבקשתו בענין זה נדחתה, אבל הוא לא צירף החלטה על תיקון הפרוטוקול שהוא מבקש לערער עליה, ומן הראוי שבית המשפט לערעור לא יחליט על תיקון הפרוטוקול מקום בו לא הוכח שהוגשה בקשה בענין זה לערכאה הדיונית וניתנה החלטה על כך. על כן, מה שעומד לדיון בבקשה זו הוא ההחלטה מיום 15.2.10. למעשה, ניתנו שתי החלטות באותו יום, אבל מכיוון שהם ניתנו שתיהן בטרם קם בית המשפט מכסאו, אניח שניתן לראותן כהחלטה אחת.

ביום 15.2.10 הוחלט לקבל את השיק המקורי כראיה, והוחלט למנות מומחה שיבדוק את השיק. על כן מבקש המבקש רשות ערעור.

דין הבקשה להידחות, ללא צורך בתשובה, מן הטעמים הבאים:

א.לא רק שבית המשפט היה רשאי לקבל את השיק המקורי כראיה, אלא היה חייב לעשות כן, שכן מדובר בתביעה שבה עילת התביעה היא השיק עצמו, שהוא מסמך סחיר ועל כן, לפי תקנה 197, לא ינתן פסק דין אלא לאחר שיוגש מקור השיק.

ב.טענת המבקש היא שהשיק המקורי שהוצג אינו השיק שאותו צילם בלשכת ההוצאה לפועל. לפי מיטב הבנתי, טענה זו היא אחת הטענות שבהן על בית המשפט להכריע בפסק הדין, והוא ישקול היטב את טענות הצדדים ויכריע בהן כשתגיע השעה. להסיר ספק, כבר עתה ניתן לומר, שמה שב"כ המבקש צילם בהוצאה לפועל מתוך התיק, אינו השיק המקורי שהוגש, משום שהשיק המקורי כלל לא היה בלשכת ההוצאה לפועל עת צילם אותו ב"כ המבקש, והוא לא צילם את השיק המקורי. לפי תקנה 104 (ד) לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם 1979 , "במעמד הגשת הבקשה לביצוע יוחזר למבקש השטר המקורי ויצויין בו בהטבעת חותמת מספר התיק והלשכה שבה הוגשה הבקשה". על כן, כאשר צילם ב"כ המבקש שכן השיק המקורי במשרדי ב"כ הזוכה, ולא בהוצאה לפועל, והוא צילם העתק של השיק המקורי. העובדה שעל ההעתק הזה הוחתמו חותמות נוספות של ההוצאה לפועל מאשר יש על השיק המקורי, אין לה שום משמעות. העובדה שהצד האחורי של ההעתק שהוגש לתיק ההוצל"פ שונה מהצד האחורי של המקור שהוגש לתיק בית המקורי, דורשת הסבר וניתן להסבירה. על כן, אין בהבדל בין הצילום שבתיק ההוצאה לפועל לבין השיק המקורי כדי למנוע הצגתו.

ג. בית המשפט מוסמך למנות מומחה בין אם הצדדים מסכימים על כך ובין אם אינם מסכימים, כפי שציין השופט נאסר בהחלטתו. לאור טענות הצדדים, אין פגם במינוי מומחה לפי שיקול דעתו של השופט.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. בהעדר תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ט תמוז תש"ע, 11 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: