נתק רגשי כעילת גירושין

הצדדים נישאו זה לזה כדת משה וישראל בשנת 1985 ולהם ארבעה ילדים כשאחד מהם קטין.

האישה פתחה תיק גירושין, החזקת ילדים, חלוקת רכוש ומזונות בתאריך 08/07/2013. התקיימו דיונים בתאריכים 08/10/13, 31/12/13, 27/04/14, 03/11/14, 28/01/15.

הצדדים פרודים מזה כשנתיים מחודש 10/2013, כשהתובעת עזבה את הבית.

טענות הצדדים

טענות האישה

לדברי התובעת, הנתבע נכנס למשבר כלכלי ודיכאון, יושב בחושך ומכניס את כולם לדיכאון, מכבה את האורות בבית ומתלבש בצורה מוזנחת ולא מסכים ללכת לייעוץ. אין יחסי אישות משנת 2011 ולטענתה היא הפסיקה אותם, כי כבר לא יכלה להיות אתו וסולדת ממנו.

לטענת התובעת בשנים האחרונות היא מרגישה כאישה מתה מבפנים, נשואה אך גרושה מבפנים, יש לה בעל פיזי אבל אין לה שום קשר אתו "זה כמו השכן". הוא מנותק ממנה, לא תומך בה רגשית ועסוק רק בעסקים. לדבריה 6 שנים בקשה ללכת לייעוץ אך הוא לא הסכים, כיום "זה נגמר" - הלב שלה כבר לא אתו.

כמו כן טוענת התובעת על התנהלות כלכלית לא תקינה. לדבריה, הנתבע הימר על כספים בבורסה, לווה כספים ונכנס לחובות ללא ידיעתה.

תגובת הבעל

לדברי הנתבע - היא מגזימה, הוא מודה שכיבה את האורות כשהיה חוזר מהעבודה אך טוען כי היה זקוק לשקט.

לא הלך לייעוץ - כי חשב שלא צריך ייעוץ, אבל היו אצל רב אמריקאי בבני ברק.

הוא לא קנה בגדים חדשים עקב מצב כלכלי.

על יחסי אישות, סיפר הנתבע, כי הייתה תקלה הלכתית בעניין ומאז לא קיימו יחסי אישות. כשכבר הלכה למקווה, הוא מודה שלא שם לב אליה והיא כעסה.

על הטענה כי הוא בדיכאון, הסביר הנתבע, כי היו תקופות קשות בעסקים אך זה לא היה דיכאון, וכיום הוא מוכן ללכת לכל יועץ שיתבקש.

על הטענה כי הוא לא התנהל כלכלית נכון, טען הנתבע, כי "היא מעולם לא רצתה לדעת את הפרטים", "לא עניין אותה מה אני קונה או מוכר" עיקר עיסוקו ביהלומים ומעט במניות. על החוב היא ידעה.

לדברי בא כוח התובעת, הצדדים חתמו על הסכם לפני כמה חודשים והבעל חזר בו בגלל חוב של מיליון דולר, שהוא רוצה שגם האישה תשתתף בחוב זה.

על טענה זו השיב הנתבע "אני לא יכול לקחת את האישה בכוח, אם אני מסכים לגירושין יש חובות, הכול חצי חצי."

בחוות הדעת של מכון "מרחבים" מיום י"ג באייר תשע"ד נאמר כדלהלן: