נתנאל נ' עירית בני ברק ואח'

פסק דין

1.לפניי תביעה כספית לפיצויים בסך 30,000 ₪ וזאת כנגד עיריית בני-ברק (להלן: "הנתבעת") בגין הליך של הוצאת מיטלטלין, אשר נקטה בו הנתבעת בביתו של התובע בגין חובו של בנו הבגיר, עמרי נתנאל (להלן: "החייב").

2.בדיון שהתקיים לפניי ביום 13.2.12, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, במסגרתה לפיה שאלת הפיצוי וההוצאות בתיק זה תוכרענה על ידי על יסוד החומר שלפניי, לאחר שיסכמו הצדדים טענותיהם בכתב ויצרפו להם כל מסמך שימצאו לנכון.

רקע

3.החייב חב חוב בסך של 856 ₪ לנתבעת עקב אי תשלום דו"ח חניה מיום 22.10.09, ואשר לא שולם על ידו.

סכום קרן דו"ח החנייה הוא סך של 100 ₪.

4.ביום 26.1.12 ובעת שהתובע שהה מחוץ לביתו, נשלח על ידי הנתבעת גובה מס בשם חן (להלן:"הגובה") לביתו של התובע, כאשר באותה עת שהתה בבית אשתו של התובע.

5.לאחר דין ודברים שהתנהל בטלפון בין התובע לבין הגובה, ולאחר שנטען באוזני הגובה שהחייב אינו מתגורר עם הוריו, אלא בישיבה, לא שעה הגובה לדברים אלו, וביצע הליך של הוצאת מעוקלים, והוציא מבית התובע טלוויזיה, מסוג סוני בגודל 40 אינטש.

6.ביום 2.2.12 הגיש התובע לבית משפט זה, בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד, המורה לנתבעת להשיב את הטלוויזיה שהוצאה מביתו, וכמו כן, צו האוסר על הנתבעת לנקוט כל הליך כנגד מטלטלי התובע בגין חובות החייב.

בהחלטתי מיום 2.2.12 ניתן צו ארעי כמבוקש, בו הוריתי על השבת הטלוויזיה לתובע, כמו כן, הוריתי על העברת עותק הבקשה לידי הנתבעת לצורך מתן תגובה לבקשה, והתיק נקבע לדיון.

בתגובתה לבקשה, הודיעה הנתבעת שהשיבה לתובע את הטלוויזיה עוד ביום 2.2.12 מיד לאחר קבלת החלטת בית המשפט, כמו כן, הודיעה הנתבעת שלפנים משורת הדין, לא תנקוט בהליכים בדירת התובע, וזאת עד להכרעה בתביעה העיקרית.

7.כאמור, בדיון שהתקיים לפני ביום 13.2.12, הגיעו הצדדים להסכמות לעניין המחלוקות והסעדים שנתבעו על ידי התובע, והמחלוקת שנותרה להכרעה הינה כאמור, שאלת הפיצוי ושאלת ההוצאות.

8.הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב.

טענות הצדדים

9.התובע טוען מחד, שישנן נורמות מחייבות של משרד המשפטים, לפיהן כאשר קבלן הוצאה לפועל מגיע לביצוע צו של הליך גביה הוצאת מיטלטלין מדירה, ומוכח לו שאינה של החייב - אסור לו לבצע את הצו ולהוציא מיטלטלין בגין חובו של החייב.

לשיטתו – הגובה לא מסר את פרטיו שלו, לא הציג תעודת הסמכה, לא ביצע את הצו בליווי שוטר, אלא עשה זאת בכוח הזרוע, תוך הפחדת אשת התובע שהייתה בבית.

עוד נטען שהגובה הפר את החובה המוטלת עליו לרשום בדו"ח העיקול את הטענות הנשמעות באוזניו בעת ביצוע הליך העיקול וההוצאה, ועל אף זאת, דברים אלו לא נרשמו בדו"ח שהגובה השאיר בבית התובע.

עוד טוען התובע שלנציג הנתבעת אסור לבצע הליך גביה מעל לסכום החוב, ולטענתו הגובה הוציא טלוויזיה ששוויה עולה עשרות מונים על גובה החוב הנטען.

10.מאידך, הנתבעת טוענת, שביום 7.4.10 נשלח לחייב מכתב בדואר רשום לכתובת החייב, היא גם כתובת התובע, ובו דרישה לתשלום הדו"ח בסכום המקורי.

הנתבעת טוענת כי, משלא שולם דו"ח החניה במועד הנקוב בדרישת התשלום ו/או לא הוגשה בקשה לביטול הודעת התשלום ו/או החייב לא הודיע על רצונו להישפט על העבירות, וחלף המועד החוקי עפ"י הוראות חוק סדר הדין הפלילי לעשות כן, המשיכה הנתבעת לפעול לגבית החוב.