נקיטת עמדה מוסרית בתסקיר לגבי אורח חייו של נאשם החי עם אשה בעודו נשוי והערכתה ככשל ערכי - פסולה - פסקדין

1.         בפניי ערר מטעם המדינה על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' סה"נ השופט סלאמה) במ"ת XXX מיום XXX לפיה שוחרר המשיב בתנאים מגבילים.

2.         נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות של בת זוג (סעיף 382(ג) לחוק העונשין). על פי האמור בכתב האישום, ביום 6.5.12 בסמוך לחצות תקף המשיב את בת זוגו  על ידי כך שמשך בשערה, גרר אותה בשערה במעלה המדרגות בכניסה לבית והכניסה בכוח פנימה. כאשר היו בבית הוא חבט בה באגרופים בראשה ובצווארה, ניסה לחנוק אותה, אטם את פיה ואפה בכפות ידיו וניסה לחנוק אותה באמצעות שמיכה, כל זאת לעיני ילדיה הקטינים. הוא גרם לה חבלות גופניות של ממש- שטף דם באפרכסת אוזן שמאל, שטף דם באף, הצטברות של דם  מאחורי עור התוף באוזן שמאל, וסימנים אדומים בצוואר ובפנים.

3.         לאחר עריכת תסקיר מעצר החליט בית משפט קמא על שחרור המשיב לחלופת מעצר של מעצר בית מלא בבית אחיו  בכפר אעבלין.

4.         לטענת המדינה, שגה בית המשפט מאחר שקבע כי קיימת עילת מעצר סטטוטורית, עילת מעצר בגין מסוכנות של ממש וחשש לשיבוש הליכי שפיטה והשפעה על עדים. נטען כי התסקיר קבע כי קיימת סבירות גבוהה להישנות עבירות דומות בעתיד וכי בתסקיר הועלו ממצאים שליליים אודות המשיב. נטען כי העובדה כי מדובר בעבירות אלימות בתוך המשפחה מגבירה את הסיכון וכי במישור העובדתי נקבע כי אין מדובר באירוע חד-פעמי. נטען כי בית המשפט התרשם בעצמו ממסוכנותו של המשיב ולמרות זאת ייחס משקל רב מדי לעובדה כי למשיב אין עבר פלילי. נטען כי לאחד המפקחים הרשעה בגין אי קיום צו שיפוטי. נטען כי מתוך התסקיר עולה יחס אובססיבי של המשיב כלפי המתלוננת וכי גם אחיו של המשיב התרשמו כך. בדיון הוסיף בא כוח המדינה כי מחומר הראיות עולה תמונה קשה יותר ביחס לאירוע מהמשתקף מכתב האישום. בנוסף, נטען כי טענתו של המשיב כי המתלוננת החלה באלימות הינה טענה מאוחרת. נטען בנוסף כי המתלוננת הפסיקה לשתף פעולה עם המשטרה, ומצב זה מקשה על הנסיון להגן עליה.

5.         הסניגור טען כי התנהגותה של המתלוננת מאז המעצר מצביעה על כך כי ייתכן שדבריו של המשיב, לפיהם המתלוננת החלה באלימות, נכונים. הסניגור תמך בנכונותה של החלטת בית משפט קמא וטען כי איזן כהלכה בין השיקולים השונים. נטען עוד כי ניתן תסקיר חיובי, דהיינו, כי הומלץ על שחרור המשיב לחלופה ספציפית.

דיון

6.         תסקיר המעצר סקר את קורותיו של המשיב, בן XX, נשוי 18 שנים ואב ל- 5 ילדים, ומנהל מוסך לפחחות רכב שבבעלות משפחתו. משך השנים הצליח בעסקי פחחות הרכב אולם בעקבות ניהול של מגרש למכירת מכוניות משומשות נאלץ להכריז על פשיטת רגל. מזה כ- 5 שנים הוא מנהל מערכת יחסים מקבילה לנישואיו עם המתלוננת שהינה גרושה ואם לשניים. מזה כחודשיים מתגורר המשיב עם המתלוננת בדירתה.

7.         בתסקיר נכתב בין היתר כי:

"במשך השנים תימרן בין שתי מערכות יחסים ..., עד שלאחרונה, שיתף את אשתו, לאחר שהחלו להגיע שמועות אודותיו לכפר. התרשמנו מקיומם של קווים נרקסיסטיים במערך אישיותו וכן בכשל ערכי באורח חייו. ברמה האישית מצפה שצרכיו יבואו על סיפוקם מבלי לבחון את השלכותיהם על האחר. משצרכיו אינם באים על סיפוקם, כפי הנראה מאבד שליטה ומגיב באלימות".

8.         ביחס למפקחים שהוצעו - שני אחיו ואביו - תואר כי מדובר באנשים רציניים המבינים את התפקיד המוטל עליהם. הוצעה חלופה במסגרתה ישהה המשיב בבית האח ויעבוד במוסך הנמצא בצמוד לבית המוקף שער חשמלי שניתן לפתוח רק באמצעות הפלאפון.  נקבע כי מדובר בחלופה ראויה. צויין גם כי המשפחה ערה ליחסו האובססיבי של המשיב כלפי המתלוננת ולא יאפשרו המשך הקשר. בסופו של עניין המליצה קצינת המבחן על שחרור לחלופה תוך כדי העמדתו של המשיב בפיקוח שירות המבחן.

9.         תסקיר המעצר פגום במידה מסויימת כיוון שקצינת המבחן ערבבה בין נושאים של מוסר, משפט, ופסיכולוגיה בצורה המקשה על הנסיון להפריד ביניהם. אין צריך לומר כי החלקים בתסקיר העוסקים בהערכה הפסיכולוגית והערכת המעשים הפליליים המיוחסים למשיב הינם כשרים ודרושים לשם הערכת מסוכנותו והערכת טיב החלופה. לא כך לגבי העמדה המוסרית אשר ננקטה ביחס לאורח חייו והעובדה כי הוא מנהל מערכת יחסים קבועה עם המתלוננת בעוד שהוא נשוי לאשה אחרת. חייו האישיים של המשיב והדרך בה הוא בוחר לנהלם, הם עניינו ולא היה מקום ששירות המבחן ישלב נקיטת עמדה לגביהם במסגרת התסקיר. קיים כידוע, קשר סבוך בין משפט ומוסר, הנוגע גם לענייני אישות, ואולם בתי המשפט נזהרו מכניסה לזירה זו ונקיטת עמדה ביחס לתקינות התנהלותם של מתדיינים בתחום זה, ולא בכדי; אין זה רצוי כי המדינה ונציגיה ינקטו עמדות מוסריות ביחס לחייהם הפרטיים של אזרחיה מעבר למינימום הדרוש על פי חוק להכרעה בנושא נתון (השוו דעת הרוב אשר הסתייגה מדעת היחיד של השופט קיסטר שנקט בגישה מרחיבה בע"א 4/66 מרים פרץ נגד יעקב הלמוט פד"י כ(4) 337; דינים עליון 1966 (1) 62 (21.10.1966)); דני סטטמן, " הצדק כ'שדה פרוץ': מעמד המוסריות בעיני בית המשפט העליון," מחקרי משפט, תשס"ג-2003 569)). במקרה דנן, שילוב עמדה מוסרית המייחסת כשל ערכי לאורח חייו של המשיב לאור יחסיו עם המתלוננת, אינה תורמת להערכת מסוכנותו ואינה אלא חריגה מן המסגרת הדרושה לדיון.

10.        למרות האמור, ניתנה לבסוף המלצה חיובית אשר היתה מבוססת על טיב החלופה, טיב המפקחים, וקביעה שניתן ליתן אמון בסיסי במשיב כי יקיים את התנאים. כידוע, ישנה חשיבות להערכתם של קציני המבחן לאור יכולתם להוסיף נתונים הדרושים כדי לשקול חלופה (בש"פ 6446/10 מחמד אל-גרושי נ' מדינת ישראל (2.9.2010)).

11.        אמנם מדובר במעשים חמורים, ברם מדובר באדם ללא עבר פלילי קודם, חלופה מרוחקת והסדרי פיקוח נאותים. במקרה דנן, בית משפט קמא שקל את הנתונים הרלוונטיים והגיע לתוצאה סבירה על בסיסם, ואין מקום להתערב בתוצאה. אשר על כן, הערר נדחה.

            תיק החקירה מוחזר לידי ב"כ העוררת.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ד סיון תשע"ב , 04/06/2012 במעמד הנוכחים.