נסים ואח' נ' עמרן ואח'

החלטה

בפני בקשה של התובעת ( להלן: "המבקשת") להיפוך נטל הראיות בתביעה לפי חוק איסור לשון הרע התשכ"ה 1975, אשר הגישה כנגד הנתבעת ( להלן: "המשיבה").

לטענת המבקשת, המשיבה אינה מכחישה את אמירת הדברים שבכתב התביעה אלא טוענת בכתב הגנתה להגנות "אמת הפרסום" ו"תום לב" ועל כן יש לראות בהגנות אלו, משום "הודאה והדחה" אשר על פי הן, מועבר הנטל אל כתפי הנתבע, ומשכך מבקשת שהמשיבה היא אשר תפתח בהגשת התצהירים.

בתגובתה מכחישה המשיבה את הנטען בבקשה. לטענתה, כלל אינה מודה בדבריה של המבקשת אלא פרשה גרסה עובדתית השונה לחלוטין מגרסת המבקשת.

עוד טוענת המשיבה כי, טענת הודאה והדחה מתייחסת למצב בו נתבע מודה בעיקרי טענות התביעה ואילו במקרה שלפנינו אין הודאה והדחה שכן כאמור לא רק שאין הודאה בטענותיה של המבקשת, הרי שמדובר בגרסה עובדתית שונה לחלוטין ולפיכך, לא מתקיימים היסודות הדרושים לצורך היפוך נטל הראיה.

בתשובתה לבקשה, חוזרת המבקשת על בקשתה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, לא שוכנעתי להיעתר לבקשה.

תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי מסדירה את סדר הבאת הראיות ולפיה, על התובע לפתוח בהבאת הראיות.

שינוי כאמור בסדר הבאת הראיות, יעשה רק במקרים מיוחדים שהתובע ישכנע כי יש טעם של ממש להורות כך:

"הטלת החובה לפתוח בהבאת הראיות על התובע ( בהעדר הודעה מצד הנתבע בכל הטענות שבכתב התביעה ) נובעת מחובתו של התובע לעמוד בנטל להוכחת העובדות השנויות במחלוקת, כמי ש"מוציא מחברו" ( י. קדמי, על הראיות, תשס"ד, עמ' 1543)

לפיכך, שינוי סדר הבאת הראיות עלול לפגוע בנתבע, שעליו להציג ראיות בטרם היה סיפק בידיו לעמוד על אופיין וטיבן של ראיות התובע, שעליו נטל ההוכחה. שינוי כזה מחייב טעם של ממש.

במקרה דנן, משלא עומדת עוד הקביעה כי מדובר ב"הודאה והדחה" ההחלטה על היפוך סדר הבאת הראיות אינה מנומקת בכל נימוק שהוא, מנוגדת להוראה מפורשת בתקנות וסותרת עקרונות יסוד"

ראה: בר"ע( י-ם) 158/04 עזריאל אברמוביץ בע"מ נ' גליקסמן שיווק ביצים בע"מ, תק-מח 2004.

ראה גם: ת"א 8115/06 יורם מרציאנו נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ ואח', פורסם באתר פסק דין.

בעניננו, טוענת המבקשת לתחולת הכלל הנוהג של הודאה והדחה אולם עיון בכתב ההגנה, מלמד כי אין אלו הם פני הדברים. בכתב הגנתה, הכחישה המשיבה מפורשות את התנהגותה כפי שתוארה בכתב התביעה. בנוסף, הכחישה הנתבעת כי יש בהתנהגותה שתוארה משום לשון הרע ( ראה סעיפים 48,49 לכתב ההגנה ). על כן אין מדובר בטענת הודאה והדחה ולא נתקיימו הנסיבות על פי הן יש לשנות את נטל הבאת הראיות על פי תקנה 159 לתקסד"א.

יפים לעניננו, הדברים שאמר כבוד השופט א' ריבלין ברע"א 8348/99 פנינה הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ ואח' תק – על 2000 (1)46. במסגרת תיק זה דחה השופט ריבלין ערעור של תובעת בתביעת לשון הרע, על החלטה שקבעה כי אין להפוך את סדר הבאת הראיות תוך שקבע כדלקמן:

"עיון בכתב ההגנה מלמד כי אין בו, על פי לשונו, משום הודאה בכל העובדות וכלולות בו הכחשות המתייחבסות לפריטים מסוימים בכתב התביעה ובמיוחד לעניין זהות המפרסם ושולחיו. ייתכן שהכחשות אלה ניתנות להפרכה בנקל והעובדה שהן נכללו בכתב ההגנה עשויה להיות מובאת בחשבון פסיקת ההוצאות, אלא שבכך אין כדי לשנות מן העובדה שאין בכתב ההגנה משום הודייה בכל העובדות המקימות את עילת התביעה. ומכל מקום, אם אכן ניתן להסיר את אותן הכחשות מעל פני המחלוקת בנקל, לא יהיה בעובדה שהתובעת תפתח בהבאת הראיות, כשלעצמה כדי לשנות מהתוצאה שנטל הראיות יועבר, בשלב זה או אחר, אל המשיבים".

(ההדגשה שלי ח.ש.)

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית ונטל הבאת הראיות ישאר על כנו.