ניתן לרפא את הפגם בהחלטה הפוגעת בזכות הדיונית להגיש תשובה לבית המשפט

א.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (השופטת ברוש) מיום 22.6.08 בבר"ע 1148/08 בגדרו התקבלה בקשת רשות הערעור של המבקשים על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (השופט תמיר) מיום 5.2.08 בבש"א 152579/08 (תיק א 44474/04).

ב.        המשיבה מנהלת בבית משפט השלום תביעה נגד המבקשים. ביום 27.1.08 הגישה המשיבה בקשה להוספת מסמכים מקוריים לתיק בית המשפט, לו כבר הוכנסו עותקים מצולמים של אותם מסמכים. ביום 5.2.08 החליט בית משפט השלום להיעתר לבקשה, וזאת בטרם התקבלה תשובת המבקשים. כנגד החלטה זו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בטענה כי נפגעה זכותם לפי תקנה 241(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 להשיב לבקשה בתוך 20 יום. בהסכמת הצדדים, דן בית המשפט בבקשה כבערעור עצמו והכריע כי החלטתו של בית משפט השלום בטלה, אך ניתנת לתיקון לפי הוראות תקנה 524, באופן שתינתן למבקשים זכות להשיב על הבקשה תוך 20 יום או תוך מועד אחר שיקבע בית משפט השלום. מכאן בקשת רשות הערעור דנא.

ג.        לטענת המבקשים, החלטת בית משפט השלום בטלה מעיקרה והפגם שנפל בהליך אינו ניתן לריפוי. עוד נטען כי הבקשה מצדיקה דיון בגלגול שלישי בשל חשיבותה העקרונית. בצד בקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשת עיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי עד להכרעה.

ד.        לאחר העיון אין בידי להיענות לבקשה. השאלה הנתונה במחלוקת אינה מעלה עניין בעל חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מגדרי המחלוקת בין הצדדים וככזו אינה מצדיקה את התערבותו של בית משפט זה בגלגול שלישי (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3), 123). כך הדבר ביתר שאת מקום בו עניינה של הבקשה אופן ניהול ההליך הדיוני (רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 206 (1990)).

ה.        (1) אומר מה לעיצומם של דברים. תקנה 241 קובעת:

(א) בבקשה בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט...

(ב) הוגשה בקשה בכתב, יומצא עותק מהבקשה לבעלי הדין הנוגעים בדבר...

(ג) המשיב רשאי להשיב לבקשה תוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם...

(ג1) המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב בתוך עשרה ימים או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם ויחולו על התשובה, בשינויים המחויבים, הוראות תקנת משנה (ג) ;

(ד)   בית המשפט או הרשם רשאים להחליט על יסוד הבקשה והתשובות לפי תקנות משנה (ג) ו-(ג1) בלבד או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם...

תקנה זו מעניקה למשיב לבקשה זכות דיונית להגיש תשובה לבית המשפט, ולמבקש את הזכות הדיונית להגיב לתשובה זו (ראו אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה תשיעית) - 2007, 457; מ' קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין - במשפט האזרחי הלכה ומעשה, מה' 15 (תשס"ז), 489). דברים אלה רמז להם אף במקורות המשפט העברי, שם נאמר "שמע בין אחיכם ושפטתם [דברים א, טז] אמר רבי חנינא: אזהרה לבית דין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חבירו, ואזהרה לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חבירו" (תלמוד בבלי, סנהדרין ז', ב'); ראו גם רמב"ם שופטים, סנהדרין כ"א, ז'; שולחן ערוך חושן משפט דיינים, י"ז, ה'.

           (2) בפני בית משפט זה הובאו מספר מקרים בהם החלטות שניתנו בטרם עת פגעו באחת מזכויות המתדיינים לפי תקנה 241, ולא אחת בוטלו ההחלטות שניתנו שלא כדין, והותר למתדיין שזכויותיו נפגעו להגיש לבית המשפט את כתבי בית הדין מטעמו בטרם תינתן החלטה נוספת (ראו למשל רע"א 7010/06 שרעבי נ' האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי מחוז ת"א (לא פורסם, 2007), רע"א 8978/04 עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 2004)) ורע"א 7681/05 פישר נ' הבנק הבינלאומי למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 2005)); בכך הדגיש בית המשפט את חשיבותה של זכות הטיעון המוענקת לצדדים על פי הוראות התקנה. כך עשה גם בית המשפט המחוזי במקרה דנא, כאשר השיב את הדיון בבקשה לבית משפט השלום, לאחר שהתיר למבקשים שבפנינו להשיב לבקשה ולמשיבה להגיב לתשובתם, ואל נכון עשה כן. אציין, כי ראוי שבתי המשפט, הפועלים בעומס, יתנו אל לבם תקנה חשובה זו בטיפולם בבקשות.

           (3) יצוין כי התערבותו של בית משפט זה במקרים כגון דא נעשתה בשבתו כערכאת ערעור ברשות בגלגול שני על החלטות בית המשפט המחוזי, ולא בגדרי בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי. בקשות רשות ערעור בגלגול שלישי נדחו ככלל, כיוון שהנושא לא חרג מגדרי המחלוקת בין הצדדים לעבר שאלה רחבה יותר (ראו למשל רע"א 2096/05 גזאוי נ' מוחיי-אלדין (לא פורסם, 2005) ורע"א 7662/06 א.א. הנדסה בע"מ (אינג' א. אידל) בע"מ נ' ממשלת ישראל (לא פורסם, 2006), שתיהן מפי השופטת ארבל). והרי אין דומות העילות לקבלת בקשות רשות ערעור בגלגול שני לעילות קבלתן בגלגול שלישי.

ו.        אוסיף בנידון דידן, שאף כי אין מחלוקת שבהחלטת בית משפט השלום לא נשמר מלוא זכויותיהם הדיוניות של המבקשים, ריפא פסק דינו של בית המשפט המחוזי פגם זה. כעת פתוחה בפני המשיבים הדרך להשמיע טענותיהם בפני בית משפט השלום, ופתוחה בפני המשיבה האפשרות להגיב לטענות אלה לפי הוראות סעיף 241(ג1). משמולאו עתה הוראות תקנה 241, אין צורך להכריע בשאלה אם החלטה שניתנה בניגוד להוראות התקנה ניתנת לביטול או בטלה היא מעיקרא (אף שנדמה, מבלי לקבוע מסמרות, כי ראשית תשובה לשאלה זו, הבודקת מקרה לנסיבותיו, מצויה בעניין גזאוי ובעניין א.א. הנדסה בע"מ שהוזכרו מעלה, וכן ברע"א 5253/02 יוניטק טכנולוגיות בע"מ נ' מ.מ.ט.ל מערכות מחשבים וטכנולוגיה לתשתיות תקשורת (לא פורסם, 2002)); בעניין דנא בוטלה החלטתו של בית משפט השלום וממילא מתייתרת השאלה אם אפשר היה שתעמוד על כנה. עיקר העיקרים הוא, בגדרי הגינות דיונית, כי שב ורפא למבקשים במהות; גם מסיבה זו אין מקום להתערבותו של בית משפט זה.

ז.        איני נעתר איפוא לבקשה, ומשכך מתיתר הדיון בבקשת עיכוב הביצוע.

           ניתנה היום, כ"ט בסיון תשס"ח (2.7.08).