ניתן להעלות טענת התיישנות בהליכי גביה מנהליים

1.         בפניי בקשה שהוגשה על ידי גב' שולמית גולדשטיין (להלן: "המבקשת 1") וגב' מיכל פלגי (להלן: "המבקשת 2") לפיה אורה על עיכוב הליכי גבייה מנהליים שנוקטת המועצה המקומית בנימינה - גבעת עדה (להלן: "המשיבה") כנגד המבקשות עד למתן הכרעה בתביעה לפסק דין הצהרתי שהגישו המבקשות כנגד המשיבה.

2.         בדיון שהתקיים בפניי בתאריך 30/11/05 נחקרו המבקשת 2 וגזבר המשיבה, מר עמית קידר, על תצהיריהם.

3.         בתאריך 28/12/05 הוריתי על צירופה של הגב' דינה גולדשטיין (להלן: "המבקשת 3"), בתה של המבקשת 1, כמבקשת נוספת בעקבות בקשה שהוגשה על ידי המבקשות ובהסכמת המשיבה עקב הליכי גבייה שהחלה המשיבה לבצע גם כנגד המבקשת 3.

            העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

4.         המבקשת 1 הינה אימן של המבקשות 2 ו-3 שהינן אחיות. בבעלותן של המבקשות 2 ו-3 דירה ברחוב נילי 18 בבנימינה הרשומה בלשכת המקרקעין והידועה כחלקה 10215 בגוש 32 (להלן: "הנכס"). הנכס הועבר לבעלות משותפת של המבקשות 2 ו-3 בתאריך 9/11/80.

5.         במרשמי המשיבה מופיעה המבקשת 1 כבעלים הרשומים על הנכס ובפועל לא הועברה לידי המשיבה הודעה כלשהי על שינוי הבעלות בנכס.

6.         בתאריך 19/6/95 הודיעה המשיבה למבקשת 1 בדואר רשום על החלטתה לסלול כביש בדרך נילי. עבודת סלילת הכביש בוצעה בפועל במהלך השנים 1996-1995.

7.         בתאריך 25/7/96 ובעת שסברה המשיבה כי המבקשת 1 הינה בעלת הנכס, פנתה המשיבה למבקשת 1 בדרישת תשלום חוב ביצוע העבודה בסך של 64,952 ש"ח.

8.         בתאריך 23/10/96 פנתה המשיבה למבקשת 2 להסדר החוב בסך של 66,122 ש"ח. המבקשת 2 השיבה לפניה במכתבה מיום 17/7/97 והעלתה טענות לעניין הפקעת שטח מהנכס, חישוב שטח המגרש, פיצוי בגין הפקעה והיטל סלילת הכביש בלא שציינה דבר ביחס להעברת הבעלות בנכס על שם המבקשות 2 ו-3.

9.         בתאריך 25/7/05 קיבלה המבקשת 2 דרישת תשלום ראשונה המופנית אליה מטעם המשיבה לתשלום היטל הסלילה על סך של 166,427 ש"ח.

10.        בתאריך 25/9/05 הודיע ב"כ המבקשות 3-1 למשיבה כי הנכס הינו בבעלות המבקשות 2 ו-3 מזה עשרים שנה.

11.        בתאריך 3/11/05 קיבלו המבקשות 1 ו-2 הודעת עיקול על סך של 172,556 ש"ח מבנק לאומי, סניף בנימינה, שם מתנהל חשבונן של השתיים, בעקבות דרישה של המשיבה לתשלום אגרת הסלילה.

12.        בתאריך 13/11/05 קיבלה המבקשת 3 דרישה לתשלום אגרת סלילה בסך של 172,556 ש"ח.

13.        בישיבת ביהמ"ש מיום 30/11/05 נחקרו המבקשת 2 והמצהיר מטעמה של המשיבה, הגזבר עמית קידר, על תצהיריהם.

            טענות הצדדים בתמצית:

14.        המבקשות 3-1 עותרות לסעד של עיכוב הליכי הגביה המנהליים עד לבירור טענותיהן כפי שפורטו בהמרצת הפתיחה 1291/05 אשר הוגשה על ידן. לטענתן, קיימות להן טענות הגנה טובות מפני החוב: לדידן אין יריבות בין המשיבה והמבקשת 1 אשר אינה בעלת הנכס נשוא החוב וממילא קמה למבקשות 3-1 טענת התיישנות שבעטיה מנועה המשיבה מלפעול לגביית החוב.

            המבקשות 3-1 טוענות כי מאזן האינטרסים נוטה בבירור לטובתן, שכן ייגרם להן נזק עצום ובלתי הפיך אם תוכל המשיבה להמשיך ולגבות את החוב בהליכי גביה מנהלית שעה שהכסף אינו מצוי ברשותן, ומאידך - לא ייגרם למשיבה כל נזק ממתן הצו הזמני שאין בו כדי להרע את מצבה.

            המבקשות 3-1 טוענות כי המשיבה מנועה מלהעלות כנגדן טענת שיהוי, שכן השיהוי רובץ לפתחה של המשיבה, בפרט לנוכח העובדה שהמשיבה ניהלה הליכים משפטיים אזרחיים רגילים בשנות התשעים כנגד בעלי נכסים גובלים ורק ביחס למבקשות 3-1 בחרה לאחרונה ומשחלפה תקופת ההתיישנות לנהל הליכי גבייה מנהליים.

            המבקשת 2 מוסיפה וטוענת, כי אין מקום לייחס לה חוסר תום לב, שכן סברה באמונה שלמה שהנכס נותר בבעלות המבקשת 1 ולא היתה מודעת להעברתו במשותף על שמה ועל שם אחותה המבקשת 3.