ניסן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1. מונח לפניי ערעור על החלטת הוועדה לעררים אי כושר מיום 16.5.2013, אשר קבעה למערערת דרגת אי כושר להשתכר בשיעור 74%.

2. לבקשת הצדדים, כפי שמצאה ביטויה בפרוטוקול הישיבה המקדמית, ניתן פסק הדין על יסוד כלל החומר המצוי בתיק והשלמת טיעוני המשיב בכתב.

רקע עובדתי

3. ועדה רפואית לעררים, מיום 2.2.2012, קבעה למערערת אחוזי נכות על פי הפרוט הבא: 25% בשל מצב דכאוני ממושך על פי פריט 34 (ג) + (ד)/2 (כך במקור – ר.ב.ה.) לרשימת הליקויים שבתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1957; 35% בגין הפרעה במתן שתן עם אי שליטה במאמץ לפי פריט ליקוי 23(2)(א)(II) +(III)/2; 30% בגין פיברומיאלגיה לפי פריט 35 (ד) לאותה רשימה (יש להניח כי הכוונה היא לפריט 35(1)(ד) – ר.ב.ה).

4. ועדה לעררים אי כושר, אשר התכנסה ביום 10.7.2012, קבעה כך:

"הועדה עיינה בדוחות הועדות השונות וכן בדוח עובדת השיקום ושוחחה עם התובעת ובעלה.

בת 50 שעיקר נכותה דכאון משולב עם פיברומיאלגיה. רקע השכלתי 10 ש"ל ללא התמקצעות נוספת. רקע תעסוקתי עבדה כ – 23 שנה כקופאית וזאת עד לפני כשנתיים.

טוענת כי במצבה הנוכחי בעיקר על רקע השילוב של מגבלות השלד ותגובה דכאונית איננה מסוגלת לכל עבודה.

למעשה עם הליקוי הנ"ל עבדה עד לפני כשנתיים בהיקף של 6 שעות כקופאית.

הרופאים בועדות השונות סברו כי יכולה לעבוד במשרה חלקית. עובדת השיקום סברה כי שילוב מחלותיה פוגע ביכולתה להשתכר בשיעור גבוה.

הועדה סבורה כי במצבה הנפשי והגופני יכולה לעבוד עד 3 – 4 שעות ליום לבטח כקופאית או בעבודות כדוגמת טלמרקטינג, זבנות וחרושת קלה.

לפיכך הועדה דוחה את הערעור ומאשרת קביעת דיוני הצוות מ 9/11".

על החלטה זו הוגש ערעור (ב"ל 34068-09-12).

5. במסגרת ישיבת הערכה מוקדמת באו הצדדים לכלל הסכמה לפיה:

"עניינה של המערערת יוחזר לוועדה לעררים (אי כושר) על מנת שתתייחס לדו"ח השיקום מיום 26.7.11 ובמיוחד לפסקה האחרונה בו ובכלל זה: "יתכן ותוכל להשתלב עם התייצבות במצבה הנפשי, בעבודות קלות אשר דורשות מאמץ מינימלי, כמו עבודות אריזה פשוטות מאד". כמו כן תתייחס הוועדה לנכותה של המערערת בגין הפרעות במתן שתן בשיעור של 35%, כחלק ממכלול הבעיות הרפואיות. החלטת הוועדה תהא מנומקת ומפורטת".

להסכמת הצדדים ניתן תוקף של פסק דין על ידי הרשם (כתוארו אז) כאמל אבו קאעוד, ביום 3.3.2013 (להלן: פסק הדין).

6. בהתאם, שבה והתכנסה ועדת אי הכושר ביום 16.5.2013, ולאחר שהאזינה לתלונות המערערת קבעה כך:

"הוועדה עיינה בפס"ד מתאריך 3.3.2013 בו התבקשה הוועדה להתייחס לפסקה של עו"ש משנת 2011 בו נאמר כי "יתכן שתוכל להשתלב בעבודות קלות וכן להתייחס לנכות בגין הפרעות במתן השתן" (סימני הציטוט במקור – ר.ב.ה).

הוועדה רוצה לציין כי במהלך הדיון הסבירה עצמה כראוי והתנסחה היטב, הציגה בעיותיה כראוי דבר המעיד על יכולת לתפקד לפחות ברמה חלקית מחוץ לביתה.