ניסן ואח' נ' ימין ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 6.2.12 במושב יסודות.

2. לטענת התובע, בצאתו מהמושב פגע בו רכב הנתבעים מסוג טרקטור. התובע טען כי התאונה ארעה עקב סטיית הטרקטור מנתיבו וסנוור התובע כתוצאה מפרוז'קטורים שהותקנו על הטרקטור, לא כפנסי דרך, אלא להארת השטח בעבודת לילה.

3. לטענת הנתבעים, הטרקטור נסע בנתיב הימני בזהירות כשלפתע, הגיח ממול רכב התובעים, סטה לנתיב נסיעתו של הטרקטור ופגע בעגלה הקשורה לטרקטור בצדו השמאלי. הנתבעים טענו כי בעת התאונה שוחח התובע בטלפון הנייד ולא שם ליבו לכך שסוטה ממסלול נסיעתו.

4. בדיון התובע חזר בפני על גרסתו לפיה נסע בכביש דו סטרי כאשר לפתע הבחין בטרקטור היוצא מהשדות ומסנוור את עיניו עם פרוז'קטור המתוקן עליו. התובע החליט שלא לעצור ולהמשיך בנסיעה איטית בצד ימין של הכביש אך הטרקטור שהמשיך בנסיעה גילח ופגע בחלק השמאלי של רכבו. התובע טען כי לאחר התאונה הבחין כי נותר בנתיב נסיעתו.

עד מטעם התובע העיד כי הלך במקום והבחין בתובע נוסע בכביש ובטרקטור המגיח מהשדות עם אורות גבוהים, נכנס לנתיב נסיעתו של התובע ופוגע ברכבו תוך כדי השתלבותו בנתיב הנסיעה.

עדה נוספת מטעם התובע טענה כי מדובר בכביש צר והיא לא הבחינה מהיכן הגיע הטרקטור, אך לפתע הבחינה באורות גבוהים מולם ואז פגע ברכבם הטרקטור.

6. הנתבע 3 גם הוא חזר על גרסתו וציין כי יצא מהשדות ונסע בנתיב נסיעתו במשך מספר מטרים כשלפתע התובע הוא שסטה לעבר מסלול נסיעתו ופגע בטרקטור.

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני קובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על שני הצדדים, מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה, כלל העדים מעידים כי אורותיו של הטרקטור היו גבוהים וגרמו לסנוור התובע. סבורה אני כי במידה ולאחר היציאה מהשדות וכניסה לכביש, היה הטרקטור עובר לאורות דרך ומכבה את האורות מסוג פרוג'קטורים ששימשו אותו לעבודת השטח, התאונה היתה נמנעת. משלא עשה כן הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

מובהר בזאת כי נותרה מחלוקת עובדתית באשר לשאלה מי מכלי הרכב סטה לנתיב נסיעתו של האחר. אך, לא מצאתי מקום להעדיף גרסה אחת על פני רעותה לעניין זה.

8. יחד עם זאת, אני סבורה שלתובע "אשם תורם" לקרות התאונה. התובע הודה כי הבחין בטרקטור עולה מהשדות ובאורותיו המסנוורים והיה עליו לנקוט בזהירות, לעצור את רכבו בצד ימין ולהמתין עד שהטרקטור יחלוף על פניו. תחת זאת בחר התובע להמשיך בנסיעה ולכן אחראי גם הוא לתאונה.

משכך, מצאתי לנכון לייחס לתובע "אשם תורם" של 50% לקרות הנזק.

סוף דבר:

10. התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 2,936 ₪ (המהווים 50%) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ביום 19.3.13 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ (הכולל בתוכו 500 ₪ הוצאות עדים) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ב חשון תשע"ד, 16 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: