ניסים נ' אוחנה ואח'

החלטה

בקשות הדדיות מטעם שני הצדדים לחייב את הצד שכנגד בהוצאות משפט.

עניין לנו בתביעה לצו מניעה קבוע, לאסור על הנתבעות להטריד את התובעת, בכל דרך.

יום 21/10/09 ניתן פסק דין, בהעדר כתב הגנה מאת הנתבעות, במסגרתו ניתן הסעד המבוקש, וכן חייבתי כל אחת מהנתבעות לשלם לתובעת הוצאות בסך 1,000 ₪.

בהחלטה מיום 21/1/10 נעתרתי לבקשת הנתבעות לבטל את פסק הדין הנ"ל, בנימוק כי נכון וצודק לאפשר להן למצות את יומן בבית המשפט, וכי אין לנעול בפניהן את שערי בית המשפט, ללא בירור גרסאות הצדדים. בצד זאת, ציינתי, בהחלטה הנ"ל, כי ההסבר שציינו הנתבעות לאי הגשת כתב הגנה במועד, אינו מניח את הדעת, ואינו מסביר את מחדלם זה. כן ציינתי שם כי הוצאות ההליך הנ"ל, של ביטול פסק דין, תילקחנה בחשבון במסגרת פסק הדין, בהמשך.

ביום 19/9/10 ניתן פסק דין, במעמד הצדדים, לפיו, ניתן צו הדדי האוסר על מי מהם להטריד את הצד האחר. פסק דין זה ניתן לפי הסכמת הצדדים לצו הדדי כאמור. כן הצהירו הצדדים כי טיעונים להטלת הוצאות יוגשו בכתב.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב, ולאחר שלקחתי בחשבון כי פסק הדין מיום 19/9/10 ניתן במסגרת הסכם פשרה בין הצדדים, וכן את העובדה כי פסק דין שניתן בשלבים מוקדמים של ההליך, בהעדר הגנה, בוטל לבקשת הנתבעות, אף שכתב התביעה והזמנה לדין הומצאו לידיהן כדין, ולאור קביעתי שם, לפיה, הוצאות ההליך הנ"ל תילקחנה בחשבון במסגרת פסק הדין בהמשך, מצאתי לקבל את בקשת התובעת לחייב את הנתבעות בהוצאות, אם כי לא בסכום ממשי, לאור סיום ההליך בהסכם פשרה, כאמור.

אני מחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובעת, תוך 45 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיהן, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪ ומע"מ כדין.

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים, בדואר רשום.

ניתנה היום, ג' חשון תשע"א, 11 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: