ניסה למנוע את גביית החוב מנושיו על ידי רישום דירה על שם בנותיו.

לפניי תביעת ה"ה שלמה וגיא אלנתן (להלן: "התובעים") להצהיר כי מר יואל גבאי (להלן: "הנתבע") הוא בעל זכויות החכירה בבית צמוד קרקע הנמצא ברחוב הדס 44 בישוב מתן, הידוע כגוש 8805 חלקה 97 (לשעבר חלקה 10 מגרש 730 בגוש 7639) (להלן: "הבית") וכי רישום זכויות החכירה על שם בנותיו של הנתבע, ה"ה נעמה ורחלי גבאי (להלן: "נתבעות 2 ו-3" או "הנתבעות", לפי העניין), הוא רישום למראית עין בלבד, יש לבטלו ולרשום את הזכויות בבית על שם הנתבע.

לבקשת התובעים, ביום 19.7.12 ניתן צו עיקול זמני על זכויות הנתבעות 2 ו-3 בבית.

בהתאם להסכמת הצדדים מיום 31.10.12 הושאר צו העיקול הזמני על כנו.

רקע

הנתבע עוסק ברכישת ומכירת קרקעות. במהלך 2004 החל הנתבע וחברה בבעלותו, חברת תנופה פיתוח והשקעות בע"מ (להלן: "חברת תנופה") וגברת זמירה רחמים (להלן: "המוכרים") למכור שטחים של חצאי דונם מקרקע בשטח של 50 דונם מאדמות הכפר תולת' או כפי שהציגו זאת המוכרים "בישוב נירית".

בתאריך 30.7.04 מכרו המוכרים לתובעים קרקע בשטח של 3 דונם בישוב נירית תמורת סך של 105,300$. בחוזה המכר נקבע, כי אם המגרשים לא ירשמו על שם התובעים תוך 36 חודשים יהיו התובעים רשאים לבטל את חוזה המכר והמוכרים התחייבו להחזיר להם את כספם במלואם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

בחלוף 36 חודשים המוכרים לא רשמו הזכויות במגרשים על שם התובעים ולא העבירו לתובעים החזקה בהם. לפיכך ביום 17.7.07, הודיעו התובעים למוכרים על ביטול חוזה המכר ודרשו לקבל את כספם בחזרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור.

ניסיונות שנעשו להסדרת החוב לא צלחו. בסופו של דבר בשנת 2009 הגישו התובעים כנגד המוכרים תביעה על סך 735,283 ₪ בבית משפט השלום בפ"ת (ת"א 18273-10-09).

התביעה הועברה לבוררות והצדדים הגיעו להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, אשר לפיו ישלמו המוכרים לתובעים ובא כוחם סך של 421,200 ₪.

החוב לא שולם, ולפיכך בשנת 2011 פתחו התובעים תיק הוצאה לפועל נגד המוכרים.

התובעים טוענים כי נכון ליום 22.4.13 עמד החוב על סך של 735,365 ₪.