נימר ת.ז 02067612 נ' דונסקוי ואח'

פסק דין

לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי רכוש אשר נגרמו לרכב התובע כתוצאה מתאונת דרכים אשר ארעה ביום 15.10.2011 בה היה מעורב רכבו של הנתבע 1 המבוטח על ידי הנתבעת 2.

לטענת התובע, הגיע למתחם מסעדת "נימר" מכביש ראשי, כשמימינו חניות המיועדות לאורחי המסעדה. התובע התכוון להמשיך ישר, לחלוף על מתחם החניות המצוי מימין ולהחנות את רכבו בחניה המצויה בהמשך הדרך, כאשר לפתע, הגיח הנתבע 1 ממתחם החניות הנמצא מימין ופגע בו. לרכבו של התובע נגרמו נזקים בחלקו הקדמי ימני. לדברי התובע, בעת הפגיעה, היה רכבו במצב עצירה, זאת לאחר שהבחין ברכב הנתבע 1 מגיע לכיוונו מימין ועצר.

הנתבע 1 טען בכתב ההגנה כי בעת שהיה בנסיעה בחניון סמוך לצומת גולני, התפרץ התובע אל תוך נתיב נסיעתו ופגע בו. בעדותו, טען הנתבע 1 כי בעת הפגיעה היה רכבו בעצירה, זאת לאחר שהוריד נוסעים ליד המסעדה. לדבריו, התובע הגיע במהירות וביקש להיכנס למתחם החניות בו עמד רכב הנתבע 1.

אחר ששמעתי את הנהגים המעורבים בתאונה ועיינתי במסמכים אשר הוגשו ובכלל זה תמונות הנזק, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות, מן הטעמים המפורטים מטה.

התאונה התרחשה באזור המוגדר כחניה. הן הנתבע 1 הן התובע תרו אחר מקום חניה, כך עולה מעדויותיהם. עובדה זו יש בה כדי לחייב את הנהגים שניהם, לנהוג במשנה זהירות. מדברי הצדדים עולה כי הנתבע הגיע מימינו של התובע דבר אשר מחייב דווקא את התובע, בנסיבות, לתת לרכב אשר בא מימינו זכות קדימה. ואולם, מן הראיות שהובאו בפניי לא ניתן לקבוע מי מכלי הרכב פגע באחר אשר עמד. טענות הצדדים ביחס לנסיבות התאונה סותרות. בעוד שהתובע טוען כי היה במצב עצירה בעת שפגע בו הנתבע 1, טוען הנתבע 1 את הטענה ההפוכה – כי דווקא הוא שהיה במצב עצירה כאשר פגע בו התובע.

לאירוע היו עדים, הן מצד התובע והן מצד הנתבע 1, שכן לשניהם היו נוסעים ברכב. חרף זאת, לא הובאו עדים אלה על ידי מי מן הצדדים ויוצא שלפניי העידו רק התובע והנתבע 1. אי הבאתם של העדים, המתפרש, כידוע, לחובתו של הצד אשר צריך היה להביאם, עומד כאן לחובתם של שני הצדדים.

הנזקים בשני כלי הרכב דומים, היינו פגיעות מעיכה בפינת הרכב הקדמית - רכבו של התובע ניזוק בצדו הימני קדמי ורכבו של הנתבע ניזוק בחלקו השמאלי קדמי. נזקי כלי הרכב אינם תומכים, לכן, בגרסא זו או אחרת.

יוצא כי המדובר בגרסאות סותרות, כאשר איני מוצאת כי כפות המאזנים המעויינות לאור עדויות הצדדים, מקבלות משקל מראיה כלשהי אחרת, אשר יש בה כדי להפר את האיזון.

מאחר שנטל ההוכחה הוא על התובע, התוצאה היא כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את תביעתו והתביעה נדחית.

בנסיבות, לאחר ששקלתי בדבר, איני מחייבת בהוצאות.

זכות הגשת ערעור כחוק.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י"א אייר תשע"ג, 21 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: