נימנו נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על החלטתו של בימ"ש קמא מיום 23.11.10 בתיק 1804/07 בימ"ש שלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת טאובר) אשר קבע כי הפסילה מיום מתן התצהיר והגשת הבקשה לבימ"ש, היינו 25.10.10 במצטבר לכל פסילה אחרת. בתאריך 15.3.07 נשפט המערער בהיעדרו ובתאריך 11.4.07 נעצר על ידי שוטר. לטענת המערער השוטר תפס את רישיון הנהיגה שלו שלא היה בתוקף ואמר לו כי רישיון הנהיגה יועבר לבית המשפט ולכן יש לראות ביום 11.4.07 כיום שבו הופקד הרישיון. המשיבה טוענת כי אין לראות בתאריך האמור כתאריך הפקדה שכן לא נעשתה הפקדה בפועל באותו יום וכן לא נעשה על ידי המערער תצהיר, לאור העובדה שתצהיר כאמור נעשה רק ביום 25.10.10 יש לראות את הפסילה כמתחילה רק ממועד זה.

מהמסמכים בתיק עולה כי ביום 11.4.07 אכן נתפס המערער על ידי שוטר, השוטר סמ"ר קופנר יכול היה לסמן בטופס 2 חלופות: החלופה הראשונה, שהוא תפס את רישיון הנהיגה כאשר רישיון הנהיגה תקף וכן במידה שאינו תקף הוא יכול לרשום ממתי פג תוקפו. החלופה השנייה, היא שברשות הנהג לא נמצא רישיון נהיגה ולציין מהי הסיבה שלא נמצא רישיון הנהיגה.

השוטר בחר את החלופה השנייה וכתב שברשות הנהג לא נמצא רישיון נהיגה מהסיבה שהרישיון לא בתוקף. אילו היה נתפס רישיון נהיגה כי אז חזקה על השוטר שהיה כותב שנתפס רישיון נהיגה והיה מציין שהוא תקף ובמידה שאינו תקף היה כותב ממתי פג תוקפו לפי החלופה הראשונה.

מאחר שהשוטר בחר את החלופה השנייה יש בכך ראייה שלא נמצא ברשות המערער רישיון נהיגה ובהתאם לכך היה על המערער לנהוג כמצוין בהצהרת הנהג עליה הוא חתם, דהיינו כי הוא יודע שמניין ימי הפסילה יחל או מיום הפקדת הרישיון בפני הרשות הפוסלת ואם אין ברשותו רישיון עליו היה להצהיר בפני הרשות הפוסלת כפי שעשה באוקטובר 2010.

אשר על כן, לא מצאתי פגם בהחלטתו של בית המשפט קמא שהפסילה היא מיום מתן התצהיר, דהיינו מאוקטובר 2010. צודק ב"כ המערער בכך שנפלה שגגה שכן נרשם בטעות שהמערער נהג גם ביום 11.4.10 והיה אמור להיות כתוב 11.4.07 ומן הסתם מדובר אכן בטעות סופר.

בכפוף לתיקון זה בהחלטתו של בימ"ש קמא הערעור נדחה.

ניתן והודע היום כ"ג אדר א תשע"א, 27/02/2011 במעמד הנוכחים.

אחיקם סטולר, שופט

הוקלד על ידי: רחלי עוז התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: