נימוקי בית המשפט העליון לפסילת מיזוג דור-אלון וסונול

נימוקי בית המשפט העליון לפסילת מיזוג דור-אלון וסונול

1. האם מי שלא צורף כבעל דין להליך רשאי להגיש ערעור על החלטת בית הדין?

2. מהו היקף התערבות בית הדין בהחלטת הממונה על ההגבלים העיסקיים ?

3. על מי מוטל נטל ההוכחה לתנאים הנדרשים לקבלת החלטת הממונה להתנגד למיזוג ע"פ סעיף 21 לחוק ההגבלים העסקיים ?

4. האם הממונה הוא שצריך לבסס קיומו של חשש משמעותי לפגיעה בתחרות מהמיזוג המבוקש ?

5. באילו מקרים יאפשר הממונה מיזוג חברות ?

6. האם ניתן להתחשב בהשפעתם האפשרית של שינויים עתידיים במבנה הענף

 בהחלטה על מיזוג התאגידים ?

7. האם במקרה דנן קיים חשש לפגיעה משמעותית בתחרות על בסיס נתוני השוק הקיימים ?

8. מהם המאפיינים והנתונים המיוחדים של משק הדלק בהם יש להתחשב בבדיקת בקשת המיזוג ?

9. מה המשקל שיש לתת להיסטוריה האנטי-תחרותית של הענף בעבר לצורך בחינת תנאי המיזוג בהווה ?

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.            הסוגיה שהועמדה להכרעתנו בהליך זה הינה, האם המיזוג שנתבקש על-ידי החברות המשיבות עולה בקנה אחד עם אמות המידה הקבועות בסעיף 21 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (להלן - חוק ההגבלים העסקיים או החוק) שתכליתן למנוע פגיעה בתחרות ולהגן על האינטרס הציבורי, והאם יש להותיר בעינה את החלטת בית הדין להגבלים עסקיים (להלן - בית הדין) אשר ראה לאשר את המיזוג המבוקש בכפוף לתנאים, וזאת בניגוד להחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים (להלן - הממונה).

2.            דור-אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ (להלן - דור-אלון) וסונול ישראל בע"מ (להן - סונול) ביקשו להתמזג. הממונה דחה את בקשתן ביום 2.11.05 (להלן - החלטת הממונה). החלטת הממונה מתבססת על הקביעה כי אין לאשר את המיזוג, שכן קיים חשש סביר כי כתוצאה מכך תיפגע באופן משמעותי התחרות בענף הדלק, והציבור עלול להיפגע מכך. החברות עררו לבית הדין, והשיגו בפניו על החלטת הממונה. בית הדין, בפסק דין מפורט, קיבל את הערר, ביטל את החלטת הממונה, ואישר את המיזוג בין החברות בכפוף לשורה של תנאים.

3.            על פסק דינו של בית הדין ערערו בפנינו בשני ערעורים נפרדים הרשות להגבלים עסקיים (להלן - הרשות) וכן סוכני דלק ושמנים בע"מ (להלן - סד"ש). סד"ש לא היתה בעלת דין בהליך בפני בית הדין. היא ביקשה ליטול חלק בדיון, אולם בקשתה הראשונה נדחתה על-ידי בית הדין ביום 28.12.05. לאחר מכן, הגישה סד"ש בקשה נוספת לבית הדין להצטרף להליך, וגם בקשתה זו לא נתקבלה, אולם בית הדין התיר לה להשמיע את טיעוניה במסגרת סיכומי הצדדים. בערעוריהן, מבקשות הרשות וסד"ש לבטל את פסק דינו של בית הדין, ולהחזיר על כנה את החלטת הממונה, הדוחה את בקשת החברות להתמזג. החברות המשיבות ביקשו לדחות את הערעורים, ולקיים את החלטת בית הדין במלואה.

4.            ביום 12.6.06 קיימנו דיון בערעורים, ושמענו את טיעוניהם של הצדדים. ביום 15.6.06 ניתן על-ידינו פסק דין, בו קבענו כי יש לקבל את ערעור הרשות, לבטל את פסק דינו של בית הדין, ולהחזיר על כנה את החלטת הממונה. משמעות הדבר היתה כי המיזוג המבוקש בין החברות לא יזכה לאישור הממונה, ולא יוכל להתממש. בשל גורם הזמן שהיה אז ממהותו של הענין, ולאור נסיבות מיוחדות לחברות עצמן ולמהלכים כלליים במשק, הודענו על תוצאת פסק הדין בלא נימוקים, וציינו כי נימוקינו יינתנו בנפרד.

          להלן, נפרט את נימוקינו, אחד לאחד.