ניכור הורי כלפי האם וקביעת סנקציות כספיות

בקליפת אגוז:

3 ילדים (מהם 2 קטינים שפרטיהם בכותרת ואחת בגירה בשירות צבאי) המתגוררים עם אביהם, מתנכרים לאמם ואף מחרימים אותה באופן קיצוני ומסרבים לטיפול. האב אינו סבור באמת שילדיו זקוקים לטיפול ואף אם כן, אינו מסכים לכפיית טיפול על ילדיו וטוען כי טיפול יכול להיעשות רק אם ההליך המשפטי יתאיין. כיצד יש לנהוג?

א.         התביעה של האם:

1. התובעת (להלן : "האם") הגישה לבית המשפט ביום 4/1/2015 תביעה למינוי מומחה בעניין ילדיהם הקטינים המשותפים של הצדדים ועתרה ליתן לו הסמכה לטפל בילדיהם של הקטינים וכן למנות עו"ס לסדרי דין והכל בשל העובדה שהילדים עברו להתגורר אצל הנתבע (להלן : "האב") ולטענתה הוא מסית אותם כנגדה ובכך מונע קשה או לכל הפחות מעודד היעדר כל קשר בינה לבינם והכל כשהם במצב נפשי ורגשי קשה.

2. התובעת ציינה, כי הצדדים נישאו באוגוסט 1992 והתגרשו ביום 17/12/12 וסיימו לכאורה באופן נאות את קשר הנישואין באמצעות הסכם גירושין כולל מיום 27/6/12 שקבע הסדר של אחריות הורית ומשמורת משותפת של הילדים וחלוקת זמן דומה בין הבתים (ימים א', ד' וסופ"ש ארוך לסירוגין אצל האב כולל לינה כמובן), אך קבעו בהסכם, כי מרכז הכובד והחיים של הילדים יהיה בבית התובעת והיא תוגדר כמשמורנית מבחינת הרשויות.

3. לדברי האם, בחודשים הראשונים לאחר הפרידה התנהלו הצדדים והיחסים על מי מנוחות באופן יחסי, אלא שבחודש אוקטובר 2012 היו הילדים עם הנתבע בחו"ל והוא דרש מהתובעת לשאת בהוצאות עבור בגדים שרכש עבורם בסכום של 2,600 ₪ לאחר שחזר מחו"ל. התובעת סירבה לכך וזה היה הניצוץ שהצית אש גופרית קשה בין הצדדים והלהבות כילו למרבה הצער את הקשר שלה עם ילדיה הקטינים.

4. התובעת מספרת בתביעתה, כי נאלצה להסכים לקיזוזי מזונות שונים מדי חודש בחודשו לבקשות הנתבעת וגם כאשר לא הסכימה עשה הנתבע ככל העולה על רוחו בהקשר זה וכאשר פנתה אליו בכתובים באמצעות באת כוחה, שיתף הילדים הקטינים בפנייה זו, הציגה בפניה וגרם לאמם להיראות כחמדנית בפניהם ולמעשה גרם להם לעמוד לצדו ולנקוט עמדה כנגדה. לאור זאת הודיע הבן אלמוני, כי הוא מסרב לשוב לגור עם האם עד אשר תחדל מההליכים בהוצאה לפועל בענין המזונות והקשר עם הבן האמור חודש רק לאחר שהתובעת העבירה מכתב לנתבע המעיד על ביטול מכתב ההתראה הקודם (סעיפים 21-24 לכתב התביעה).

5. במקביל לכל אלה, יצוין, כי מתקיים נתק בין התובעת לבין בתם הבגירה של הצדדים פלמונית אשר על פי הנטען "עשתה יחד אחת עם הנתבע" (סעיף 24 לכתב התביעה). בת בגירה זו הינה חיילת ולטענת התובעת הוסתה על ידי האב עד היעדר כל קשר עם האם.

6. בחודש דצמבר 2014 קיבל הנתבע אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל בעקבות פניית התובעת לביצוע פסק הדין בעניין הסכם הגירושין וחיובי מזונות ולדבריה הילדים אלמוני ופלמונית שותפו על ידי הנתבע והחלט להעביר מסרונים לאם לפיהם, אין בכוונתן להיות עמה בקשר לאור ההליכים האמורים כאשר הדברים מלווים בהשפלות, כינויי גנאי ואיומים שונים מצדם בעניין הפסקת קשר עמה. על רקע זה וכאשר הבת אלמונית שוהה אצל האם, טוענת היא כי הבת הבגירה פלמונית והבן אלמוני ששהו אותם ימים אצל האב, הופיעו במוצאי שבת במהלך חודש דצמבר 2014 ופשוט נטלו בכוח את הבת אלמונית מביתה, כאשר הנתבע מחכה להם ברכב.

7. מצב הדברים השפיע לרעה על הקטינה אלמונית שלאחר חזרתה לאמה ביום ה' 25/12/14 נעלמו עקבותיה עד כדי פניית התובעת למשטרה לשם איתורה. התובעת מתארת אינטראקציה בעייתית עם הבן אלמוני באותם ימים כאשר הוא שב ומאיים על התובעת כי לא ישוב לגור בביתה עד אשר היא תבטל הליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבע.