נייגר נ' עירית חיפה

פסק דין

בפניי ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתיק ב"ש 66 בתיק פלילי 531648-7-7 לפיו נדחתה בקשתו של המערער להארכת מועד להישפט בגין דו"ח חניה משנת 2000 ליתר דיוק 28.12.00 כאשר הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 27.2.2009.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים הנני סבור שדין הערעור להידחות.

אקדים ואזכיר כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאי עובדה ומהימנות רק במקרים חריגים יש מקום לשקול התערבות שכזו.

למערער טענות עובדתיות שונות ביחס למה שמוצג בכתב הערעור ובטיעוניו היום לעומת מה שנטען מפיו בפני ביהמ"ש קמא הן בבקשה והן בדיון ולא במקרה ציטטה השופטת את דבריו "כי אין הוא זוכר כי החנה את רכבו בכתובת נשוא הדו"ח". זו למשל קביעה עובדתית שאין מקום להתערב בה ובוודאי שאין לשנותה בדרך בה מנסה המערער לשנות את העובדות.

חשוב להדגיש כי על פי תקנה 44א' לתקנות סדה"ד הפלילי קיימת חזקת מסירה ודי במשלוח הודעה בדואר רשום במועד הקבוע בחוק כדי ליצור את אותה חזקת מסירה ולא במקרה הפנה ב"כ המשיבה בדיון בפני בית המשפט קמא לבג"ץ 7281/09 שקבע שהסתפקות במשלוח הודעה אינה מהווה נוהג פסול ולמעשה הכשיר את הדרך שנקבעה על ידי מתקין התקנות והדרך שבה פעלה המשיבה במקרה זה. המשיבה הציגה בפני בית משפט קמא רשימה מפורטת של משלוח הודעות בדואר רשום (נספח ב' לתגובת המשיבה), ודי באותה רשימה כפי שקבע בית משפט קמא כדי ליצור חזקת המסירה שלא נסתרה מעצם תגובתו של המערער בפני בית המשפט קמא כפי שמצוטט בהחלטה. אם המערער לא זוכר והמשיבה שלחה ולכך אוסיף את עיתוי הבקשה הרי שהתוצאה ההכרחית היא דחיית הערעור שכן לא נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט קמא שנתן ביטוי נכון לכל הקריטריונים שהוזכרו על ידי.

לאור כל האמור, הנני דוחה את הערעור.

ניתנה והודעה היום כ"ו תשרי תשע"א, 04/10/2010 במעמד הנוכחים.

אברהם אליקים, שופט

דיאנה א.

הוקלד על ידי: נורית איתח התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: