נייגס נ' מדינת ישראל
|
עפ"ת בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו |
12666-12-10
23.12.2010 |
|
בפני : רענן בן-יוסף |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: רם נייגס |
: מדינת ישראל |
| פסק-דין | |
פסק דין
ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופטת נועה פראג-לבוא), אשר, לאחר שמיעת ראיות, הרשיעה את המערער בעבירה של אי-ציות לתמרור עצור (ב/37), ונהיגה בקלות ראש עם סעיפים 38 (2), 62 (2) ו-38 (3) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א – 1961.
ביום 17.09.08, בהגיעו לצומת בתל-אביב, לא נתן, לפי כתב האישום, המערער, זכות קדימה לנהג אופנוע, אשר הגיע משמאל לצומת, נכנס לצומת בלי לתת זכות קדימה לאופנוע, חסם דרכו, התרחשה תאונה, רוכב האופנוע נחבל וכך ניזוקו כלי הרכב, גם כן.
בית משפט קמא, לאחר שמיעת ראיות, הרשיע את המערער בדין, וגזר את דינו לקנס של 1,000 ש,ח, פסילת המינימום בפועל – שלושה חודשים, ופסילה מותנית.
הערעור הוא הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.
להכרעת הדין, די ואומר שגרסתו של המערער, שהייתה שכלל לא היה מפגש בין כלי הרכב, רכבו והאופנוע, חסרת כל בסיס ואיננה נכונה, גם עפ"י הראיות שהגישה ההגנה.
בהקראה, סנגוריתו של המערער השיבה לכתב האישום בשמו של המערער, כי האופנוע נכנס במכוניתו, כאשר הוא עמד.
בשלב הראיות, טען המערער כפי שטען באמרתו, שכלל לא היה מגע בין כלי הרכב, והנה, ב-נ/3, אמרה שהוגשה בהסכמה ע"י ההגנה, נטען במפורש "היה לנו תמרור עצור. ואני זוכר שהאטנו ואז התנגשנו באופנוע, ...".
הנה כי כן, גרסתו העובדתית העיקרית של המערער שלא היה מגע בין כלי הרכב, איננה נכונה, כך קבע בית המשפט קמא. כן טענת המערער שעצר עצירה מוחלטת, ולמרות זאת, נגרמה התאונה, גם היא איננה מתיישבת עם ראיות ההגנה עצמן, כפי שתוארו לעיל.
צדק בית משפט קמא, אשר קבע כי החובה עפ"י תמרור ב/37 היא לא רק לעצור, וגם אם עצר המערער, היה צריך לתת זכות קדימה, וזאת בוודאי לא נתן.
הכרעת דינו של בית משפט קמא בעיקר מבוססת על קביעות עובדה וקביעות מהימנות של העדים שבאו בפניו, ובאלו, ממילא, ערכאת הערעור איננה מתערבת.
דינו של הערעור בהכרעת הדין – דחייה.
כך גם דינו של הערעור לעונש. מדובר במי שנוהג בארץ 20 שנה, לחובתו 27 הרשעות בדין. אמנם הוא מבוגר ויש לו משפחה, כמו לרובם של הנהגים, אשר תלויים, לפעמים, בנהיגתו.
העונש שגזר בית משפט קמא איננו מכביד, הפסילה איננה מעבר לפסילת המינימום והקנס אף הוא מינימאלי.
בנסיבות אלה, הערעור נדחה.
ניתנה והודעה היום ט"ז טבת תשע"א, 23/12/2010 במעמד הנוכחים.
רענן בן-יוסף, שופט
הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|