ניהול פיננסי ואח' נ' איידין

החלטה

למרות שהמבקש לא יכול להשיב בדבר הלך רוחם של אחרים, לא זו מטרת השאלה, אלא השאלה נועדה לברר את טיב טענת הזיוף, נוכח העובדה כי חייבים נוספים חתומים לכאורה על השטר, לא העלו טענה כאמור ולפיכך – ניתן לשאול את השאלה.

ניתנה והודעה היום ד' תמוז תשע"א, 06/07/2011 במעמד הנוכחים.

עידו כפכפי, רשם

החלטה

המבקש, חייב מספר 3 בתיק הוצל"פ 14-15372-08-1 מתנגד לביצועו של שטר חוב וכן הגיש בקשה להארכת מועד.

לפי נתוני תיק ההוצאה לפועל, האזהרה בוצעה ביום 05.01.2009 ברח' לברי מרק 6 בבאר שבע.

בבקשתו טען המבקש כי נודע לו באקראי על התיק, וכי לא גר במען האמור אלא מתגורר עם משפחתו בכתובת אחרת במבצע עובדה 52/13 בבאר שבע.

המשיב הגיב לבקשה להארכת מועד, ובחקירתו הפנה את המבקש להליכים שונים שננקטו בלשכת ההוצאה לפועל, מהם מבקש הוא ללמוד כי המבקש ידע בפועל על קיומו של תיק ההוצאה לפועל, זמן רב טרם הגשת ההתנגדות.

באשר לטענות ההגנה לגופו של עניין, המבקש טוען כי אכן היה לו קשר עסקי עם המשיב בעבר, וזאת לטענתו, בגין ערבותו להלוואה על סך 15,000 ₪. לטענתו, לא ייתכן כי התחייב להלוואות בסכום הקרוב לסכום שטר החוב. עוד טען כי ההלוואה לה ערב נפרעה. בחקירתו של המבקש לא הוצגו לו מסמכים או נתונים היכולים בשלב זה, לסתור את טענתו כי לא ערב להתחייבויות בסדר גודל כאמור.

אכן, ככלל, טענת זיוף, דורשת פירוט כל העובדות הרלבנטיות, וצד אשר מעלה טענת זיוף סתמית, יכול ויחוייב בהפקדת ערובה כתנאי להתגוננות בטענה כאמור, אולם – המבקש נתן תשתית עובדתית מספקת על מנת לתמוך בטענתו כי לא חתם על שטר החוב.

הואיל והנטל על המשיב להוכיח את אמיתות החתימה – יכול המבקש בשלב זה, לא להגיש חוות דעת, אם סבור כי אין צורך לעשות כן.

עולה כי לגופו של עניין, יש למבקש הגנה לכאורה, במיוחד שעה שמדובר בהלוואה חוץ בנקאית ומבקשת הביצוע לא ניתן להבין כיצד חושב החוב נשוא התביעה.

לאור מסקנה זו – יש לבחון האם יש להעניק למבקש הארכת מועד.

יובהר כי עיון בגוף הבקשה, מגלה שהמבקש, בפועל, טוען שלא קיבל את האזהרה. בנסיבות כאמור, ראוי היה כי המבקש היה מגיש ללשכת ההוצאה לפועל, בקשה לקבוע כי לא הומצאה לו אזהרה מאחר ובהגשת בקשה להארכת מועד, לכאורה, הודה בקיומה של אזהרה כדין.

יחד עם זאת, גוף הבקשה מלמד כי המבקש כפר במסירת האזהרה, ולא מצאתי לייחס לו הודאה כאמור.

הלכה היא כי בהליכים לביצוע שטר, הכלל הוא מסירת אזהרה בפועל, ורק במקרים נדירים ניתן לייחס את הידיעה כתחליף למסירת אזהרה.

אמנם עולה כי המבקש היה מודע, משלב מסויים, בשנת 2009, על קיומו של התיק, אולם המבקש טוען כי לכל אורך הדרך עמד על טענתו כי לא חייב בגין השטר, ולשיטתו – המשיב הסכים עם טענה זו או הרגיע אותו כי לא יינקטו נגדו הליכים.

המשיב לא הגיב לבקשה להארכת מועד בצירוף תצהיר, ובשלב זה, לא ניתן לשלול טענת המבקש כי אזהרה לא הומצאה לו מעולם, וידיעתו אודות התיק, בנסיבות האמורות, לא ניתן לגזור ממנה כי נמסרו לו כל העובדות ואת זכותו להגיש התנגדות לביצוע השטר.

אכן, קיים אי נחת מהתנהלות המבקש, אולם יש להקפיד הקפדה יתירה בביצוע מסירות אזהרה בשטרות, קל וחומר, בסכומים ניכרים ועל ידי מי שעוסק במתן הלוואות.

לאור כל האמור לעיל, ניתנת למבקש הארכת מועד להגשת ההתנגדות עד למועד הגשתה בפועל, הואיל וסכום השטר, טענות ההגנה ונסיבות העניין – מצדיקות בירור לגופו של עניין.