נידקו - מכשירים אלקטרו - מכניים (1986) בע"מ נ' ב.פ. שיווק והפקות דפוס בע"מ ואח'

פסק-דין

הנתבעת 1 באמצעות הנתבע 2 הזמינה מאת התובעת ייצור מוצרים שונים ממתכת, ובין היתר גלגלי שיניים. התובעת סיפקה לנתבעת 1 את המוצרים, אך הנתבעת 1 לא שילמה לתובעת את התמורה עבור המוצרים ולא החזירה אותם לתובעת. התובעת תובעת את תמורת המוצרים מאת שלושת הנתבעים.

כללי:

בעלי הדין:

1.התובעת היא חברה הרשומה בישראל העוסקת בייצור ושיווק מוצרים לגלגלי שיניים ויצור חלקי חילוף שונים, ומקום מפעלה באזור התעשייה ברמלה.

2.הנתבעת 1 היא חברה שנוסדה בישראל ביום 23.11.1999, ובהתאם לתקנונה, מטרתה לעסוק בסוגי עיסוק שפורטו בתקנון, מסחר כללי, יבוא שווק וארגון. בהתאם לדברי הנתבע 3, הנתבעת 1 הפסיקה את פעילותה בשנת 2011.

3.הנתבע 2 הינו בעל מניה אחת בנתבעת 1, וסבתו, פריד מרים ילידת שנת 1924 (להלן-"גב' פריד"), הייתה בעלת 99 מניות. גב' פריד נפטרה בשנת 2004. הנתבע 3 הוא בן דוד של אביו של הנתבע 2.

4.הנתבע 3 היה למעשה המנהל בפועל של הנתבעת 1, ולאחר הגשת התביעה נרשם כבעל מניות בנתבעת 1.

מערכת היחסים בין הצדדים:

5.ביום 23.11.1999 הוגשו לרשם החברות טופסי ההתאגדות של הנתבעת 1. על פי רישומי רשם החברות הון המניות הרשום של הנתבעת 1 עמד על הסך 38,100 ₪ בערך נקוב של 1 ₪ כל מניה. החברה הנפיקה 100 מניות, אשר 99 מהן הוקצו לגב' פריד ומניה אחת הוקצתה לנתבע 2, על מנת שיוכלו להקים את הנתבעת 1. מעדותו של הנתבע 3 עולה שלפני הקמת הנתבעת 1, ביקשה ממנו סבתו לחתום על טופסי ההתאגדות, וכי הוא יהיה בעל מניות בחברה, על מנת שיוכלו להקים הנתבעת 1. בעת החתימה על מסמכי ההתאגדות היה בגיל 18 שנה. עוד עולה מעדותו של הנתבע 3 שבעת הקמת הנתבעת 1, הייתה גב' פריד עסוקה ב"להיות סבתא", דהיינו לא עסקה אז בעסקים כלל וכלל. עוד עולה מהעדויות שהנתבע 2 הוא זה שניהל את הנתבעת 1, הוא זה שהיה בעל זכות חתימה בשם הנתבעת בבנקים, הוא זה שחתם על דו"חות כספיים של הנתבעת 1, ולמעשה עשה בנתבעת 1 כרצונו. כבר עתה אומר שמנתונים אלו ניתן לומר שהנתבעת 1 הוקמה למעשה לצרכיו של הנתבע 3, הוא היה בעליה האמיתיים, והנתבע 2 וגב' פריד היו "אנשי קש" של הנתבע 3.

6.בשנת 2004 נפטרה גב' פריד, ובהתאם לצו קיום צוואתה, ירש בנה יוסך אריה פריד, דודו של הנתבע 3, את כל עזבונה. צו קיום הצוואה לא הועבר לרשם החברות, וגב' פריד נותרה רשומה כבעלת 99 ממניות הנתבעת 1.

7.בשנת 2009 הזמינה הנתבעת 1 באמצעות הנתבע 3 מוצרים שונים אשר חייבו ייצור מיוחד שלהם. המוצרים היו 6 משורי גלגלי שיניים כולל הקשאה ו-11 חצאי גלגלות כולל הקשאה להלן-"המוצרים"). התובעת סיפקה לנתבעת 1 את המוצרים ודרשה תמורתם את הסך 8,547 ₪ כולל מע"מ. הנתבעת 1 קיבלה את המוצרים, אך לא שילמה לתובעת את התמורה בעדם. כאשר דרשה התובעת מהנתבעת 1 את התמורה עובר המוצרים טען הנתבע 2 כי התמורה גבוהה מדי ובניגוד למוסכם, אך גם לא טרח לשלם את סכום התמורה שלא היה שנוי במחלוקת.

טענות הצדדים:

8.לאחר שהתובעת נוכחה לדעת שהנתבעת 1 לא משלמת לה עבור המוצרים, הגישה תביעה כספית על הסך 8,547 ₪, שהוא סכום החשבונית. את כתב התביעה הגישה התובעת בתחילה כנגד הנתבע 2 כבעל מניות בנתבעת 1, וטענה שיש להרים את מסך ההתאגדות בין הנתבעת 1 לבין הנתבע 2 וכן לחייב את הנתבע 2 בתשלום סכום החשבונית בעילות נזיקיות של מרמה ורשלנות.

9.הנתבע 2 הגיש כתב הגנה בשם עצמו בלבד, וטען כי הוא בעל מניה אחת בנתבעת 1 וכשחתם על מסמכי ההתאגדות היה בן 18 שנה בלבד. לכתב הגנתו צירף הנתבע 2 את מכתבו של הנתבע 3 בו ציין הנתבע 3 כי הוא מנהל הנתבעת 1, וכי לנתבע 2 אין ולא היה כל קשר לנתבעת 1 מאז היווסדה.

10.לאור האמור בכתב ההגנה של הנתבע 2 הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן ובו הוסיפה את הנתבע 3. בכתב התביעה המתוקן הוסיפה וטענה התובעת שהנתבעת הוקמה במיוחד עבור הנתבע 3, שהיה חדל פרעון באותה עת ומסובך בחובות, וכי יש לנתבע 3 דפוס התנהגות של הקמת חברות באמצעות "אנשי קש".

11.הנתבע 3 הכחיש בכתב הגנתו את טענות התובעת, טען לפגמים במוצרים ולתמורה מופחתת שהוסכמה בין הצדדים. כן טען הנתבע 3 כי הוא עובד הנתבעת 1, ולכן אינו חייב לשלם את חובותיה.

12.לאחר הגשת התביעה העביר הנתבע 2 את המניה שלו בנתבעת 1 לנתבע 3.

העדויות:

13.מטעם התובעת העיד מר ליאור שוורצמן, מנהל התובעת, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר חקירה שכנגד. על עדות העד אעמוד להלן, ככל שיהיה צורך בכך.