נידם נ' סילברשטיין - מלמד

החלטה

המשיב הגיש לביצוע כנגד המבקשת שיק ע"ס 35,000₪ ז"פ 5/7/2012 המשוך על בנק לאומי מחשבון המבקשת לפקודתו.

התנגדות המבקשת (34 עמודים) נסמכת בתצהירה בה מוצהר, כי השיק הופקד אצל מתווך (שי צוקרמן) "ביחד עם שיק נוסף אשר נמשך לנאמנות של שי צוקרמן, ע"י הזוכה ו/או חברה מטעמו או עבורו ע"ס 69,000 ₪. עותק מצילום השיק עם נספח המציין כי "שיק זה להבטחת תשלום במידה ואלי יצטרך לפצות את פולה" להלן: השיק הנגדי – עותק מצילום השיק והנספח שלו מצורף לתצהירי כנגד א' לו". (הציטוט מן המקור – ש.ר).

עפ"י התצהיר המשיב הוא קבלן שאמור היה לבנות את ביתה של המבקשת, חילוקי הדעות בין הצדדים לא יושבו "ולפי הערכה גסה כפי שיוכח בהמשך" מגיע למבקשת פיצוי מן המשיב בסכום העולה על 150,000₪ שכן המשיב הפר את התחייבותיו כלפי המבקשת לרבות באי עמידה בלוח זמנים בהיקף של למעלה מ- 3 שנים.

ביום 8/4/2013 עמדה המבקשת לחקירה נגדית אישרה, כי הפקידה בידיו של שי צוקרמן את השיק נשוא ההתנגדות. הכחישה, כי הורתה לצוקרמן למסור את השיק למשיב לאחר שיציג בפניו טופס 4. כאשר נשאלה מה ציפתה כי יעשה עם השיק ע"י אותו צוקרמן ענתה, כי הסכימה עם המשיב שינסו הם לעשות כל מאמץ לסיים את המחלוקות אולם לא ציפתה כי יקרה דבר כלשהו בלא ידיעתה.

בהמשך העידה, כי ביום 6/6/2012 מסרה את השיק לצוקרמן לא זכרה מדוע התאריך שננקב בשיק ננקב כפי שרשום בו מכל מקום עד יום עדותה לא ראתה את אותו טופס 4 אשר לפיה לשיטת השואל בחקירה הנגדית ניתן ביום 5/7/2012 (טופס 4 הוגש וסומן מש/1 ואכן הוא מיום 5/7/2012).

העדה אישרה, כי השיק חולל בהעדר כיסוי מספיק, כי בכל הזמן השייך לעריכת ההסכמים עם המשיב, הייתה מיוצגת באמצעות עו"ד שולי אשבול.

במענה לשאלת ביהמ"ש העידה, כי נכנסה לדירה ביום 9/7/2010, כי היא אשר שילמה את חשבונות החשמל (המונה רשום על שם מיכה תשבי) והמבקשת העידה כי שילמה לו עד יום 1/6/2011 ולאחר מכן הפסיקה לשלם.

מכל מקום ביום 6/6/2012 נתנה למשיב סך ע"ס 10,000 ₪ בגין חיוב חשמל עפ"י חישוב שערכו השניים והשיק נפרע.

המבקשת העידה, כי לא שילמה חשבונות ארנונה, כי היה לה מפתח בכל תקופת הבנייה, כי ביום 9/7/2012 נכנסה ליחידת האירוח ביום קבלת הדירה, כי נבנתה פרוגולה ע"י המשיב החורגת מהיתר הבנייה והיה צריך לפרק אותה, כי שנה וחצי גרה אצלה דיירת ביחידת האירוח ובעליית הגג יש לה קליניקה.

עובדות רבות בלתי רלבנטיות עלו מן החקירה הנגדית...

סיכומי המבקשת מיום 29/4/2013 מציינים, כי ביום 20/05/2008 חתמה המבקשת הסכם עם אחד תשבי שמו, לרכישת מחצית מזכויותיו בנכס בזכרון ובו ביום נחתם הסכם בין המבקשת ותשבי הנ"ל לבין המשיב לביצוע פרויקט בנייה בנכס הכולל יחידת דיור, יחידת אירוח, שתי חנויות, חניה ושטחים ציבוריים, הכל כאמור בנספח ג' להתנגדות.

המבקשת מסכמת וטוענת, כי עפ"י ההסכם אמור היה המשיב לסיים את בניית הדירה בתוך שנה כעולה מההסכם ועוד, כי השלמת הפרויקט תחשב רק שימציא טופס 4 המאושר ע"י הועדה לתו"ב.

טופס זה הוצג 3 שנים לאחר המועד.

עוד קובע ההסכם פיצוי מוסכם בן 200 ₪ בתוך 7 ימים לכל יום של איחור וקרן הסכום עומדת על כ- 108,000₪.

הצדדים ניסו להסדיר את המחלוקות בין המבקשת ותשבי למשיב באמצעות המתווך צוקרמן באותה עת מסרה היא לצוקרמן את השיק נשוא ההתנגדות והמשיב מסר לצוקרמן שיק ע"ס 69,000 ₪ ובסופו של דבר בפיה טענת קיזוז בין הסכום נשוא השיק שהפקיד המשיב לבין השיק נשוא ההתנגדות למצער.

סיכומי המשיב מיום 6/5/2013 חוזרים על עובדות שאינן שנויות במחלוקת מציינים, כי ביום 6/6/2012 מסרה המבקשת לידי צוקרמן את השיק נשוא ההתנגדות כאשר לשיטת המשיב למעשה היה זה התשלום הסופי בגין שירותי הבנייה שמועד פרעונו 5/7/2012.

מכאן שהיה עליה לפרוע את השיק בעת שנמסר לה טופס 4.

אותו תאריך הנקוב על מש/1 הוא תאריך השיק.

באשר לטענת הקיזוז מציין המשיב, כי כלל לא נשלחה הודעת קיזוז ואין המדובר בטענת קיזוז כדין שכן היא אינה מפורטת דיה וכל כולה ההערכה.