ניגרקר(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

החלטה

העותר מלין כנגד אי שילובו בסבב חופשות.

העותר מרצה מאסר של 5 שנים בגין חבלה גופנית חמורה, עבירות כלפי המשפט ופגיעה בבעלי חיים. החל לרצות מאסרו ב- 25.12.2007 תום מאסר 24.12.12. העבירה בגינה הורשע יירי של 22 כדורים שביצע העותר בשליחותה של משפחת אלפרון, לעברו של רפי אוחנה המשויך לארגון פשע אחר

מיום 24.2.08 ועד ליום 10.2.10 שהה באגף ההפרדה מתוך חשש לחייו.

העותר מסווג ב'1. משטרת ישראל אינה מתנגדת להוצאתו לחופשה.

הליך קודם:

ב- 7.6.10 עתר העותר נגד החלטת המשיב שלא לשלבו בסבב חופשות (עת"א 11008-06-10). הדיון בעתירה נקבע ליום 14.9.10 ונדחה ליום 5.10.10.

בדיון הנ"ל הודיע ב"כ המשיב כי המשטרה איננה מתנגדת להוצאתו של העותר לחופשות וטען להתנהגות שלילית מהעת האחרונה של העותר בין כותלי הכלא. עוד נטען כי רק בחודש מרץ הוסרה הגדרתו כטעון הגנה ויש לבחון התנהגותו והתנהלותו לאורך פרק זמן. נטען כי לאחר שהוגשה העתירה, ב- 20.9.10 הועמד המשיב לדין משמעתי. נטען כי עמדתה של משטרת ישראל, שהסירה התנגדותה להוצאתו לחופשה איננה שיקול בלעדי ועל המשיב לבדוק התנהלותו של העותר תוך פרק זמן לאור המיידעים והפרות המשמעת ולהביא את הבדיקות לבחינה בפני מפקד המחוז.

ב"כ העותר טען כי העותר הינו אסיר עבודה והמידע עליו נסמך המשיב הוא מידע ישן. בנוסף טען כי הפרת המשמעת עליה נסמך המשיב היא איחור למסדר עבודה.

בסופו של דיון הסכים ב"כ העותר להצעת בית המשפט להביא מחדש עניינו של העותר תוך 60 יום על מנת שהועדה תשוב ותבחן עניינו מחדש לשבצו בסבב חופשות. משכך נדחתה העתירה בכפוף להבאת עניינו של העותר לבחינה מחודשת תוך 60 יום על מנת לבחון מחדש שילובו בסבב חופשות.

ענינו של העותר נידון מחדש ביום 2.11.10 (פחות מ-30 יום מהחלטה שניתנה) והבקשה לשלבו בסבב חופשות נדחתה. מאחר והחלטת הועדה לא הועברה לעותר ולא לבא כוחו הוגשה ביום 6.12.10 בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט. עתירה זו תידון בהליך נפרד ואיננה לעניינינו.

העתירה שבפני הוגשה כנגד החלטת הועדה האחרונה מיום 2.11.10 שלא לשבצו בסבב חופשות. נטען בעתירה כי לא נמצא טעם ממשי להתנגדות המשיב להוצאת העותר לחופשה המנוגדת לעמדת המשטרה, שהיא הגוף האמון על המידע המודיעיני ובטחון הציבור.

ב"כ המשיב מתנגדת לעתירה ומבססת התנגדותה על התנהגות שלילית והפרות משמעת וכן בשל החשש לחייו ואופי עבירתו. ב"כ המשיב אישרה שמאז הדיון הקודם בעניינו לא התקבל מידע חדש נגד העותר.

בהסכמת ב"כ העותר הוצגו פרטי המידע החסוי לעיוני.

עיינתי בפרטי המידע ואני סבורה כי מרביתו אינו רלוונטי לעותר שבפני. עם זאת, די בהפרת המשמעת ובהעמדתו של העותר לדין משמעתי בכדי לבסס את החלטת המשיב שלא לשלבו בסבב חופשות. העותר הגיש עתירתו הראשונה כבר בחודש יוני ומן הראוי היה שישקול צעדיו היטב כאשר עתירתו תלויה ועומדת והתנהגותו נבחנת בקפידה נוכח נסיבותיו האישיות. אני מסכימה כי עמדתה של ב"כ המשיב בדיון בעתירה הקודמת יצרה צפי אצל העותר כי הסרת התנגדותה של המשטרה הכשירה בפניו את הדרך ליציאה לחופשה אבל לא כך הם פני הדברים. עמדת המשטרה היא רק מרכיב אחד מתוך כלל השיקולים הנשקלים בסופו של דבר על ידי מפקד המחוז.

נקודת המוצא לדיון בשאלת השתלבותו של אסיר בסבב חופשות היא כי חופשה הינה פריבילגיה הניתנת לאסיר לפי שיקול דעתו של שב"ס, ואין המדובר בזכות שקנויה לאסיר.

כידוע היקף התערבותו של בית המשפט בשיקול דעתם של שלטונות בתי הסוהר הוא מצומצם ביותר. כאשר אלו האחרונים שוקלים את כל השיקולים הרלוונטיים ומאזנים בניהם באופן ראוי, אין בית המשפט שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתם, גם אם לשיטתו היה מקום לערוך איזון שונה.

בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי החלטת שב"ס הינה סבירה ואין מקום להתערבות בית המשפט.

הרשות תשוב ותדון בעניינו על פי הנהלים המקובלים.

סוף דבר, העתירה נדחית.