נחמן נ' בט-חב הראל

פסק דין

יסודה של התביעה שבפני בתאונה מיום 7.12.08 כאשר רכבה של התובעת נפגע מאחור ע"י רכב המבוטח באמצעות הנתבעת.

המחלוקת בין הצדדים הינה בגין גובה הנזק וזאת לאחר שהנתבעת שילמה לתובעת את הנזק שאינו שנוי במחלוקת.

עיקרה של המחלוקת נסב אל מול העובדה כי שמאי התובעת קבע כי מדובר בנזק כללי והורה להוריד את הכביש מהכביש ואף הודיע בהתאם למשרד הרישוי.

מאידך סבור שמאי הנתבעת כי הרכב היה בר תיקון ולא היה מקום להורידו מהכביש.

עיינתי בשתי חוות הדעת ואף שמעתי את טיעוני הצדדים ולא מצאתי כי חוות דעתו של שמאי התובעת אינה בגדר חוות דעת סבירה וזאת כאשר התובעת פועלת עפ"י המלצת השמאי מטעמה.

עפ"י עיון בחוות הדעת ניתן ללמוד כי גובה הנזק שהוערך ע"י השמאי התובעת הינו בשיעור של 7,256 ₪ לו היה על התובעת לתקן את הרכב.

לציין כי מאידך טוען שמאי הנתבעת כי גובה הנזק אמור היה להיות לטענתו ולטעמו בסך של 5,642 ₪.

לציין כי הרכב נבדק על ידי שמאי התובעת מבלי שפורק וע"י שמאי הנתבעת רק על יסוד תמונות הנזק וגם הן מבלי שהרכב פורק דהיינו עפ"י בדיקה חיצונית בלבד.

ומן המפורסמות כאשר ניגשים לתקן רכב בפגיעה בסוג זה קיימת סטיה של לפחות של 10% לאחר פירוק בתיקון הנזקים הפנימיים. דהיינו שחוות דעת השמאי מטעם הנתבעת לו היו מוסיפים לה 10% הייתה מגיעה לסך של 6,207 ₪ דהיינו 53.9% נזק גולמי וגם במקרה שכזה ניתן היה להכריז על הרכב כאובדן להלכה.

מכל מקום לא מצאתי לקבוע כי יש בחוות דעתו של שמאי הנתבעת כדי לאיין את חוות דעת שמאי התובעת ולקבוע כי הרכב היה בר תיקון. גם לא מצאתי לקבל את חוות דעתו של שמאי הנתבעת בדבר שווי הרכב מאחר ושמאים מתפקידם ליתן ערך רכב להיבט הטכני ושמאי הנתבעת על מנת להפחית מערך הרכב הפחית 15% בשל מצב שוק כאשר בדר"כ נקבע ערך הרכב על יסוד מחירון יצחק לוי שאמור לשקף את מצב השוק.

בשים לב לכל האמור לעיל, אני מקבלת את חוות דעתו של שמאי התובעת. לו רצתה הנתבעת הייתה יכולה לדאוג מלכתחילה לתקן את הרכב משמדובר בפגיעה מאחור. התובעת נדרשה לחוות דעת שמאי מטעמה ומשכך פעלה עפ"י האמור בחוות הדעת. מה גם משהחליט השמאי מטעם התובעת כי יש להוריד את הרכב מהכביש והידע על כך למשרד הרישוי שוב לא נותרה לתובעת כל ברירה אלא לעמוד בתנאי חוות דעת זו. שכן רכב שהורד עפ"י הוראת שמאי מהכביש לא ניתן להחזירו בחזרה.

בנסיבות אלה זכאית התובעת למלוא נזקיה.

באשר לשכ"ט שמאי, התובעת שילמה את אשר נדרשה לשלם ע"י השמאי ואין הנתבעת יכולה לקצץ בהוצאה זו גם אם הנתבעת עצמה משלמת לשמאים פחות מסכום זה בהיותה חברת ביטוח.

בנסיבות אלה עומדים נזקיה של התובעת ע"ס של 12,185 ₪ כשיש להפחית מסוכם זה סך של 8,760 ₪ ששולמו לתובעת כסכום שאינו שנוי במחלוקת ולא כסכום סופי כפי שנטען בפני.

לאור האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 3,425 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 7.12.08 ועד התשלום המלא בפועל בצירוף 790 ₪ שכ"ט עו"ד ומע"מ ואגרת בימ"ש בסך של 337 ₪.

ניתנה והודעה היום ב' תמוז תש"ע, 14/06/2010 במעמד הנוכחים.

פנינה פליגלמן, שופטת

הוקלד על ידי: סיגי בן-ברוך התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: