נחמיאס נ' רוזנברג ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר נגרמו לו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 18/7/10.

לטענת התובע, במועד הנקוב הוא נסע בכביש פנימי בבית חולים "תל השומר", התובעת נסעה מולו ,ביקשה לפנות לשמאל, התפרצה לנתיב הנסיעה שלו וחסמה את דרכו. משכך, נאלץ התובע לבלום את קטנועו בלימת חירום, עובדה אשר הובילה להחלקתו על הכביש וגרימת נזק לקטנועו. לטענתו, הנתבעת טענה שלא פגעה בו והמשיכה לדרכה בלא להשאיר פרטים. בנסיבות האמורות, לטענת התובע, האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת ומשכך, על הנתבעים ביחד ולחוד לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעות,הנתבעת 1 נסעה בנתיב ממול התובע והתכוונה לפנות לשמאל , היא אותתה על כוונתה לפנות ועצרה במקומה . התובע אשר נסע בדרך ממולה, במהירות גבוהה אשר אינה מתאימה לתוואי הדרך, הבחין בה , נבהל , בלם, איבד שליטה והחליק על הכביש. בנסיבות אלו, לטענת הנתבעת , היא אינה אחראית להחלקת התובע הואיל וזו מקורה בנסיעתו המהירה ובבהלה אשר חש ללא כל הצדקה ומשכך, לטענת הנתבעים – יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע ,הנתבעת 1 וכן, בתה הגב' טל רוזנברג אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו .

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

7.מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם מאזן ההסתברויות נוטה לאיזו מן הגרסאות והאם קיימות ראיות מלבד עדויותיהן של בעלי הדין בתמיכה לאיזו מהגרסאות.

בחינה כאמור מעלה כי , הראיות החיצוניות היחידות הינן תמונות הנזק לאופנועו של התובע , דא עקא - תמונות אלו מעידות על כך שאמנם לאופנועו של התובע אירע נזק הנובע מהחלקה ואין בהן בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים ו/או בכדי לשפוך אור על נסיבותיה של ההחלקה.

יתרה מכך, בידי התובע לא היתה כל ראייה ו/או עדות נוספות התומכות בתביעתו וזאת, מלבד עדותו, בשעה שגרסתה של הנתבעת נתמכה בעדות בתה אשר היתה קוהרנטית לעדותה.

אציין כי עדויות שני הצדדים היו אמינות בעיני במידה זהה ולא היה בעדויות לגופן או בכדי לגרוע ממהימנותן באופן המטה את המאזניים לכיוון זה או אחר.

בנסיבות אלו- כפות המאזניים מעוינות ומשכך, אין מנוס מדחיית התביעה.

אשר על כן הנני דוחה את תביעתו של התובע . לאחר ששקלתי ובנסיבות האמורות, לא מצאתי ליתן צו להוצאות.