נחום נ' מדינת ישראל

החלטה

מדובר בבקשה להישפט מכוח סעיף 230 לחסד"פ לה יעתר בית המשפט במקרים נדירים ובנסיבות מיוחדות.

עיון בבקשה על נספחיה ובדוח עצמו מעלה כי כבר בהזדמנות הראשונה שהיתה לו כפי שעולה מנסיבות הדוח הגיע המבקש לתחנת המשטרה וקבל על קבלת הדוח ולכך נמצא תימוכין בנסיבות המפורטות בבקשה וזאת בניגוד לסעיף 2 לתגובת התביעה.

מעיון בדוח עצמו עולה כי המבקש סירב לחתום על קבלת הדוח ועל תגובתו.

בבקשתו פרט המבקש את ליקויי הראיות בדוח, תגובת התביעה מיום 14.7.10 הינה כללית וסתמית ואיננה מתייחסת לאמור בסעיף 4 לבקשה ומעיון בדוח עולה כי מדובר בעדות יחידה הגם שמנסיבות הדוח עולה כי היה שוטר נוסף רס"ר קובי דעבול ועל פי הנסיבות עולה כי הוא זה אשר הבחין בעבירה.

עינינו הרואות כי בנסיבות הדוח יש תימוכין לאמור בסעיף 4 לבקשה, אך התביעה בתגובתה לא התייחסה לכך כלל ועיקר.

עוד עולה מן הבקשה כי המבקש לא היה לבד ברכב, אך עורך הדוח לא התייחס לכך בנסיבות, עוד עולה כי עורך הדוח אייזיק דוב לא הבחין כלל בעבירה אלא רק עצר את הרכב לבקשת השוטר אשר הבחין בעבירה.

הנה כי כן לאור הליקויים הראייתיים המפורטים בבקשה להם נמצא תימוכין בנסיבות הדוח, יש ממש בטענת המבקש כי יש מקום להעתר לבקשה למתן אורכה להישפט בגין הדוח הנ"ל ולאפשר למבקש להוכיח את חפותו בבית המשפט, גם אם פנה באיחור – המבקש הסביר את הנסיבות בעטיין לא הגיש במועד בקשה להישפט.

אי הענות לבקשה במקרה מיוחד זה תגרום עיוות דין למבקש עד כי יהא זה צודק להעתר לבקשה למתן אורכה (ראה לעניין זה ע"פ 70487/08 בן דוד מרדכי נ' מ"י וכן מ"ח 8845/09 ד"ר שלמה שגב אשר צורפו לטיעוני המבקש).

סמכותו הטבועה של בית המשפט הינה לעשות צדק, גם במקרה מיוחד זה וגם אם הקנס כבר שולם על ידי המבקש.

מכל הנימוקים אשר פורטו בהרחבה לעיל ועלו מן הבקשה ולפנים משורת הדין, אני נעתרת לבקשה למתן אורכה להישפט בדוח שמספרו 38-1-0181281-6 נשוא בקשה זו.

המאשימה תפעל מיידית ליישום החלטתי זו.

ניתנה היום, י' אב תש"ע, 21 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: