נחום נ' לוי

פסק דין

זוהי תביעה קטנה בסך של 4,650 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבעת.

התובע טוען כי הוא הזמין מן הנתבעת "סיוע בהכנת עבודה סמינריונית" אותה הוא היה אמור להגיש במכללת עמק הירדן וכי הוא שילם לנתבעת על כך 1,500 ₪. היקף העבודה אמור היה להיות 15 עמודים ומועד הגשתה 20.7.12. כעבור ימים בודדים בלבד הנתבעת שלחה לתובע עבודה מוכנה ומוגמרת, בעוד שמדובר בעבודה שהכנתה אמורה לקחת חודש לפחות. דובר בעבודה בהיקף של 23 עמודים ואינה תואמת את המבוקש בטופס ההזמנה, מה שגרם לתובע לחשוד שמדובר בעבודה מוכנה. הנתבעת התחמקה מפניות התובע, לבסוף השניים נפגשו וסוכם כי הנתבעת תכתוב מחדש את העבודה, בעיקר את פרק המבוא והסיכום. העבודה המתוקנת לא סופקה לתובע. התובע ביקש מן הנתבעת את כספו בחזרה אך זו סירבה להצעה. על כן תובע התובע החזר של התשלום ששילם בתוספת פיצויים בגין הוצאותיו ועגמת נפש.

הנתבעת מודה כי נכרת בינה לבין התובע הסכם לכתיבת טיוטה לעבודה אקדמית שהיה על התובע להגיש. התובע קיבל תמורה מלאה לכספו והנתבעת עמדה במלוא התחייבויותיה ומסרה לו טיוטה לעבודה שהוזמנה וזאת ביום 6.6.12. הכתיבה הינה מקורית ורלוונטית לנושא לו נדרשה על ידי התובע. היקף העבודה שצוין בהזמנה לא כלל את עמוד השער, תוכן עניינים, רשימה ביבליאוגרפית, נספחים וכו' ולכן מספר העמודים היה גדול יותר. התובע לא ביקש לצמצם את היקפו של הטקסט, אלא אף ביקש להוסיף לעבודה חומרים נוספים. הנתבעת הסכימה לבצע את התוספות אותן דרש התובע כמחווה של רצון טוב וללא תוספת תשלום, אך התובע סרב לקבל את העבודה עם התוספות.

מעיון בכתבי הטענות ומשמיעת העדויות בפני עלה, כי בין הצדדים נכרת הסכם לרכישת עבודה סמינריונית שהיה על התובע להגיש במסגרת לימודיו במכללת עמק הירדן. הסכם כזה הינו בבחינת "חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור", היינו - חוזה פסול.

בנסיבות אלה, נדרש התובע כבר בפתח הדיון שהתקיים בפני היום להתייחס לסוגיה זו, אך לא היה בפיו כל הסבר מניח את הדעת. התובע טען "העבודה לא הוגשה כי לא סופקה לי ובכל מקרה זאת הייתה עבודה שאמורה הייתה להוות בשבילי בסיס לעבודה שאני אגיש", אך כאמור - מכתבי הטענות ומהתכתבויות הצדדים שקדמו להגשת התביעה עולה כי דובר ברכישת עבודה סמינריונית מלאה, החל מעמוד השער, דרך תוכן העניינים, ועד לסיכום ולרשימה הביבליוגרפית, כשההסכם אף כלל אפשרות לכריכת העבודה.

על יסוד האמור, המדובר בחוזה בטל על פי סעיף 30 לחוק החוזים [חלק כללי], התשל"ג - 1973 וחלה חובת ההשבה על פי סעיף 31 לחוק.

התובע אמנם שילם לנתבעת סך של 1,500 ₪ אך הוא קיבל מן הנתבעת עבודה. השבת העבודה לאחר שנמסרה לתובע הינה בלתי אפשרית ובלתי סבירה ועל כן על התובע לשלם לנתבעת את שוויו של מה שקיבל. התובע לא הוכיח כי שוויה של העבודה שקיבל מן הנתבעת נופל מן הסכום ששילם לה ובנסיבות אלה, אין על הנתבעת להשיב לתובע דבר.

יצוין כי גם לגופו של עניין התובע לא הוכיח את טענתו כי העבודה שסופקה לו איננה עולה בקנה אחד עם ההזמנה שסוכמה בהסכם בין השניים, כך שממילא דין תביעתו להידחות.

על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה סיוון תשע"ד, 23 יוני 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: