נחום ואח' נ' רוזנר ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 14.9.09 שבה היו מעורבים רכב התובעים 1 ו-2, ורכב נתבע 1 שהיה מבוטח באותה העת על ידי נתבעת 2 .

התובעים עותרים ל 5,722 ₪. הסכום בנוי כדלקמן: נזק לרכב על פי דו"ח שמאי 4,023 ₪.

שכ"ט לשמאי 699 ₪.

אובדן זמן, נסיעות, עוגמת נפש וטרחה 1,000 ₪.

סה"כ 5,722 ₪.

לדברי התובע הוא נסע ברכבו בנתיב השמאלי בכביש חד סטרי בעל שני נתיבי נסיעה כאשר רכב הנתבע נסע בנתיב הימני. לטענת התובע, כאשר הגיע לכיכר האט את רכבו על מנת לתת זכות קדימה לרכבים בכיכר. לפתע סטה רכב הנתבע לנתיב התובע וכתוצאה מכך פגע רכב הנתבע ברכב התובע וגרם לנזקים. התובע מפרט את מיקום הפגיעה ברכבו בנספח לכתב התביעה. לדבריו הרכב נפגע בדלת ימין קדמית וכנף קדמית ימנית. התובע העיד בבית המשפט כי על הנתיב הימני במקום התאונה מסומנים חצים, המפנים את התנועה בנתיב הימני להשתלב בנתיב השמאלי ואף הציג תמונות המאמתות את דבריו. התובע העיד כי כשהגיע לכיכר הסתכל קדימה.

לנתבע 1 גרסה שונה. לטענתו, התובע נסע בנתיב השמאלי ומעט אחרי רכבו של הנתבע. לטענתו התובע האיץ בניסיון להידחף ולהקדים את רכב הנתבע בכניסה לכיכר תוך שהוא סוטה בחדות לנתיב נסיעתו של רכב הנתבע. לטענתו משהבחין ברכבו של התובע עצר את רכבו שנסע במהירות אפסית אך לא הצליח למנוע את התאונה. לטענת הנתבע מדובר בכביש דו נתיבי אשר מתמזג לנתיב נסיעה אחד, הוא הנתיב הימני בו נסע הנתבע. הנתבע העיד בבית המשפט כי הרכבים השתלבו אחד אחד על מנת להיכנס לכיכר. רכב אחד השתלב לפניו וכשהיה תורו להשתלב נדחף התובע במהירות. לטענת הנתבע הוא עצר במקום בעוד התובע המשיך לנסוע ונכנס בצד שמאל של רכבו.

לטענת הנתבעת 2 התמונות שהציג התובע לבית המשפט מיום 21.4.10 אינן אוטנטיות למועד התאונה וכי בתמונות שהציגה נתבעת 2 לבית המשפט אשר צולמו מייד לאחר התאונה ניתן לראות שאין שום סימון על הכביש. לטענת הנתבעת 2 הנזק לרכבו של התובע שמתחיל מהחזית ונמשך עד לדלת מעיד כי התובע המשיך בנסיעה כשניסה להשתחל לפני הנתבע. בנוסף טוענת הנתבעת 2 כי התובע מודה כי הביט קדימה. היה עליו להביט לצדדים כיוון שדובר במצב בו מכוניות משתלבות לנתיב אחד.

לאחר ששמעתי את דברי הצדדים ועיינתי בחומר הראיות, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי, ולהלן הנימוקים:

1) התובע העיד בפני כי חברת הביטוח נקבה בסכום 1000, ₪ בשל אובדן זמן, נסיעות, עוגמת נפש וטרחה ולאור גילוי הלב שלו מחקתי את העתירה בנוגע להוצאות שונות אלו.

2) התובע הציג תמונות מיום 21.4.10 המראות כי על הנתיב הימני במקום התאונה מסומנים חצים המפנים את התנועה בנתיב הימני להשתלב בנתיב השמאלי לקראת הכיכר. הוא הסביר שצילם את המקום רק חצי שנה לאחר התאונה כיוון שרק אז הודיעו לו שדחו את תביעתו בחברת הביטוח. הנתבעים 1 ו-2 הציגו תמונות לפיהן לא קיימים חצים על הנתיב הימני המפנים את התנועה בנתיב הימני לנתיב השמאלי.

3) הפגיעה ברכב התובע הייתה במגן קדמי, כנף קדמית ימנית, דלת קדמית ימנית ומראה ימנית. התובע טוען כי הנתבע האיץ מימין ופגע בו והנתבע טוען כי התובע האיץ משמאל ופגע בו.

4) דו"ח השמאי מאשר פגיעה בצד ימני קדמי של רכב התובע.

5) מדובר כאן בסוג התאונות שקורות בשגרה כאשר נהג ישראלי צריך לוותר. הנוהג הוא ששני התורים משתלבים זה בזה אחד אחד. במקרה זה קרתה התנגשות כיוון שאף אחד לא וויתר לשני. כל אחד מהנהגים טעה לגבי כוונתו של השני. על כן שניהם אחראיים לתאונה באופן שווה.

6) למעט נזק לרכב ושכ"ט לשמאי, אני לא רואה מקום לפצות את התובע.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבע, לשלם לתובעת סך של 2,361 ₪ ועוד הוצאות משפט בסך 250 ₪.

סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, י"ח תמוז תש"ע, 30 יוני 2010, בהעדר הצדדים.