נחום ואח' נ' מדינת ישראל

החלטה

1.זו החלטה בבקשת המבקש להורות על ביטול צו פסילה מנהלי של רשיון הנהיגה שניתן נגד המבקש ביום 30.5.10.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום בגין עבירות לפי תקנה 23 (א) (2) לתקנות התעבורה וכן עבירה בניגוד לתקנה 54 א' לתקנות התעבורה.

2.לטענת ב"כ המבקש המהירות המיוחסת למבקש בגינה נתפס ורשיון הנהיגה שלו נפסל, נמדדה באמצעות מכשיר הממל"ז אשר ביחס אליו נקבע בפסיקת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כי אין המאשימה עומדת ברף המתאים הדרוש לקיומן של הראיות לכאורה וזאת בהעדר כיול המכשיר.

ב"כ המבקש הפנה להחלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע מפי כב' השופטת ברקאי וכב' השופטת חיימוביץ, המנחות את בית משפט זה.

3.עוד נטען כי למעשה המשטרה איננה ממלאת אחר הוראות בית המשפט וממשיכה להפעיל את המכשיר במצבו הנוכחי, וגם העבירה הנוספת בה מואשם המבקש הינה תולדה של עבירת המהירות אשר לכאורה אין למשטרה במצב היום סמכות להפעיל את המכשיר באמצעותו נמדדת המהירות.

4.ב"כ המשיבה טען כי פסקי הדין המוזכרים אינם פסקי דין חלוטים ועל פסק דינה של כב' השופטת ברקאי תלויה ועומדת בקשת רשות ערעור.

ב"כ המשיבה הפנה לראיות לכאורה הקיימות לעניין הבדיקות שבוצעו בטרם הופעל המכשיר ובסיומו.

עוד טען ב"כ המשיבה כי העבירה הנוספת בה מואשם המבקש הינה עבירה חמורה ומסוכנת.

מדובר במבקש עם ותק נהיגה משנת 2007 ולחובתו הרשעה קודמת אחת.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה.

דיון והכרעה

5.בבואו להכריע בשאלת ביטולה או קיצורה של תקופת הפסילה, ישקול בית המשפט שני שיקולים, האחד קיומן של ראיות לכאורה לביסוסה של העבירה, והשניה מסוכנותו של הנאשם הנגזרת ממספר פרמטרים רלוונטיים.

 לעניין זה נקבע בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה, עו"ד נ. מ"י פד"אור, 02(5) 55:

"נסיונו של העורר להביא את בית המשפט לבחינה פרטנית של חומר הראיות, ובכלל זה עריכת השוואה בין נתוני דוחות המשטרה ונסיון להסיק מהם על מהירות הנסיעה אינו מתאים לשלב זה של ההליך. ברי, כי נכון לעת זו, ובטרם הוחל המשפט, כל שיש בידי בית המשפט הוא חומר ראיות לכאורי של התביעה שטרם נחשף למבחן החקירה הנגדית וטרם עבר את כור ההיתוך של בחינה וניתוח הערכאה הדיונית.

אולם הראיות במתכונת ההיולית הזו הן התשתית הראייתית הנבחנת נכון לשלב זה."

6.אמנם, אין בית המשפט נדרש בשלב זה לבחינתן המדוקדקת של הראיות לכאורה המוצגות לפניו, ואולם בענייננו ניתן לומר כי טענתו של המבקש עקרונית היא, ואף ניתנה ביחס אליה החלטה מנחה מפי כב' בית המשפט המחוזי כפי שיפורט להלן.

סבורני כי יש בהחלטה זו אף בשלב לכאורי זה כדי להכריע את גורל הבקשה, שכן קביעותיה יורדות לשורשו של ענייננו.