נחום ואח' נ' בונן ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 8.4.2011 על גשר רוקח ארעה תאונת דרכים בה היו מעורבים חמישה כלי רכב (להלן: "תאונת השרשרת").

הרכב הראשון בשיירה הינו רכב מסוג הונדה (להלן: "הרכב הראשון" ו/או "ההונדה"). הרכב השני הינו הרכב שבבעלות התובע מסוג מזדה (להלן: "הרכב השני" ו/או "המזדה") בו נהג עת/1 (להלן: "עת/1"). הרכב השלישי הינו מסוג גולף (להלן: "הרכב השלישי" ו/או "הגולף"), בו נהג עה/1 (להלן: "עה/1"). הרכב הרביעי הינו מסוג יונדאי (להלן: "הרכב הרביעי" ו/או "היונדאי") שבו נהג נתבע 1 (להלן: "נתבע 1"), המבוטח אצל הנתבעת 2. הרכב החמישי הינו מסוג מונית (להלן: "הרכב החמישי" ו/או "המונית"), אשר בו נהג מר אילוז (להלן: "הצד השלישי ו/או "אילוז").

על מנת לסבר את האוזן, התובע במסגרת התביעה דנן הגיש את תביעתו גם כנגד אילוז, אך מטעמיו בחר למחוק אותו מכתב התביעה, ועל כן הנתבעים הגישו הודעתם לאילוז, כצד שלישי. אולם, הצד השלישי בחר שלא להגיש כתב הגנה מטעמו, וב"כ הצדדים ביקשו לנהל את ההליך בלעדיו.

יודגש, כנגד הנתבע 1, וכנגד הצד השלישי הוגשו כתבי אישום בבית המשפט לתעבורה.

כנגד הנתבע 1 הוגש כתב אישום בגין אי שמירת מרחק ונהיגה בחוסר זהירות, ונתבע 1 הורשע. במסגרת עובדות כתב האישום נכתב כי נתבע 1 לא שמר מרחק מהרכב מלפניו, דהיינו מהרכב השלישי פגע בו, ועקב כך, זה נהדף לעבר המזדה, פגע בו ודחף אותו אל רכב ההונדה.

כנגד הצד השלישי הוגש כתב אישום בגין נהיגה בחוסר זהירות, והוא הורשע בגין כך.

במסגרת עובדות כתב האישום נכתב כי הצד השלישי התקרב יתר המידה אל הרכב השלישי, פגע בו שנית והדף אותו אל רכב המזדה, אשר נהדף ופגע בהונדה.

העיד בפני עת/1, כמו כן העידו עה/1 ונתבע 1, והוגשו הראיות.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, עדותו של עת/1 היתה מהימנה, שרטט והציב את הרכבים כפי שהציב עה/1, אולם לא ידע לומר מי פגע ברכב השלישי.

לשיטתה, בתיק שבפנינו יש ראיה מכרעת, כתב אישום כנגד נתבע 1, המהווה ראיה לכאורה. הגם, שעד היום לא ביקש נתבע 1 להביא ראיות לסתור, ועל כן אין לייחס לעדותו של עה/1 חשיבות.

לא זו אף זו, עה/1 בעדותו במשטרה ציין כי את המכה הראשונה שקיבל מאחור קיבל מנתבע 1.

כמו כן, רכבו של הנתבע 1 הוכרז כטוטלוסט, ולטענתה הדבר מאשש את טענת "ההדיפה".

באשר לצד השלישי, לשיטתה פסק-הדין בבית-המשפט לתעבורה, בו הוא הורשע, מצביעה על עילת תביעה בינו לבין הנתבע 1, משכך אין מקום לתביעה ישירה בין התובע לבין צד ג'.

לטענת ב"כ הנתבעים, הוא לא ידע עד למועד הדיון על הרשעה בדין, ואילו ידע היה מגיש בקשת רשות להביא ראיות לסתור.

לשיטתו, יש עדויות ברורות הן של עת/1, והן של עה/1, שמהן ניתן ללמוד כי רכבו של הנתבע 1 היה בצד ימין של הכביש. דהיינו, הרכב של הנתבע 1 פגע ברכב השלישי, סטה לימין והחבטה של הצד השלישי היא זו שהדפה אותו קדימה אל רכבו של התובע.

לטענתו, ב"כ התובע בחרה למחוק את הצד השלישי מכתב התביעה, ועל כן הנתבעים בחרו להגיש הודעה כנגד הצד השלישי.