נחום ואח' נ' אלעני ואח'

פסק דין

בכתב-תביעה שסכומו 12,600 ₪, טוענים התובעים כי הם רכשו מכונס-נכסים מגרש ברחוב הטייסים בחדרה, עליו הם הקימו את ביתם.

בהתאם לדרישת העירייה, כתנאי לקבלת היתר-בנייה היה עליהם להקים חומה מסביב לבית.

בניית החומה נעשתה על ידי התובעים בלבד והשכנים הגובלים מהצדדים השתתפו במחצית מעלות הקמת החומה.

ביום 25/5/09 רכשה הנתבעת 2 את המגרש של הנתבע 1 , ובנתה עליו 4 יחידות דיור. התובעים פנו לנתבעת 2 בדרישה להשתתף במחצית עלות הקמת החומה שמעֵברה הקימה את היחידות, אולם היא סירבה לעשות כן והגדילה לעשות כעשתה שימוש בחומה, טייחה אותה וצבעה אותה מהצד שלה.

בכתב-הגנה של הנתבעת 1 היא טוענת שלא היאמכרה את המגרש לנתבעת 2 ואין לה כל קשר עסקי עימה, לטעתנה המגרש נרכש מחברת "ג.אלעני פיננסים והשקעות בע"מ" ואם יש לתובעים טענות כלשהן הרי שהם צריכים להפנות אותן לחברה.

ואכן: הסכם השיתוף שצורף לתביעה הוא הוא עם החברה בע"מ!

הנתבעת 2 טוענת בכתב הגנתה בהסכם שבו רכשה את הנכס נרשם במפורש כי הנתבעת 2 רכשה את המגרש כשהוא נקי מכל חוב או זכות של צד ג' וכו'.

ביום 26/7/10 מכרה הנתבעת 2 חלק מהמגרש לצד ג'.

מעיון בהיתר הבנייה של התובעים עולה כי מטרת הקמת הגדר הייתה לייצב ולתמוך בהגבהת מפלס הקרקע שהחליטו לבצע במגרשם. השימוש במונח "חומה" נועד להטעות את בית-המשפט , שכן לולא היו בוחרים להגביה את המגרש שלהם לא היו נדרשים להקים את גדר התמיכה.

לגבי הטענה שהנתבעת עשתה שימוש בגדר, נטען כי הגדר נבנתה באופן היוצר מפגע של ממש במקרקעין ויצרה נזק חזותי משמעותי הפוגע בערכו של הנכס ועל כן נאלצה הנתבעת לצבוע ולטייח את הקיר.

בנוסף, בניית הגדר התבצעה בטרם רכשה הנתבעת 2 את המגרש, כך שאם יש לה טענות הרי שהיא צריכה להפנות לנתבעת 1 .

בדיון שהתקיים בפני התבררו העובדות הבאות:

התובעים הודו שאין יריבות בינם לבין הנתבעת 1 – גב' אלעני – ושאין להם טענות נגדה.

התובעים הודו שהם וכמוהם גם הנתבעת 2 – רכשו את הנכס מכונס-נכסים של חברת ג.אלעני פיננסים והשקעות בע"מ.

בעת רכישת הנכס ע"י הנתבעת 2 הקיר נשוא התביעה כבר היה בנוי והנתבעת 2 קנתה את הנכס as is , כלומר ככל הנראה שווי הקיר גולם במחיר.

התובעים לא הצליחו להראות התחייבות של הנתבעים לשאת בעלות הקמת הקיר, או השתתפות בשוויו.

אשר על כן:

ככל שקיימת עילה הרי זו עשיית עושר שלא במשפט, ואם מישהו "גזר קופון" מבניית הקיר, זה אולי כונס הנכסים, שמכר לנתבעת 2 נכס עם קיר צמוד בגבולו, ולא הנתבעת 2 שמיצידה שילמה לכונס את מחיר הנכס במצבו כפי שהוא.

התביעה נדחית.