נחאיסי נ' פקיד שומה גוש דן

מבוא

מר נחאיסי (להלן: "המערער") היה בשנת המס בערעור (2011) מנהל ובעל מניות מהותי (80%) בחברת נ.ר. פאודר בע"מ (להלן: "החברה"). החברה עסקה במסחר ביהלומים בבורסה ליהלומים.

המערער נהג למשוך שיקים חנ"י (חשבון נקוב יהלומים) של החברה ולמסור אותם ל-"בנק המחתרתי" שפעל באותה תקופה בבורסה ליהלומים. כנגד השיקים של החברה קיבל המערער כסף מזומן וחשבוניות פיקטיביות (בניכוי עמלה) שהתיימרו להעיד על ביצוע עסקת יהלומים כשרה לכאורה. סכום המזומן שקיבל המערער בדרך זו, מפדיון שיקים חנ"י של החברה, עמד בשנת המס על סכום של 3,734,000 ש"ח (977,231 דולר, נספח להודעה המפרשת את נימוקי השומה) (להלן: "הכספים מהבנק המחתרתי"). בנוסף לכך, מכרה החברה, באמצעות המערער, יהלומים לשותפות מ.א ענבי דיאמונד גרופ, באמצעות מר ענבי (להלן: "ענבי"). חלק מהמכירות, בסכום כולל של 3,872,266 ש"ח בוצע כנגד תשלום במזומן לידי המערער מבלי שהוצאו כנגדו חשבוניות מס (להלן: "המכירות בשחור") (שניהם ביחד להלן: "הכספים במזומן").

אין מחלוקת כי הכספים במזומן התקבלו בידי המערער. אין גם מחלוקת כי הכספים במזומן, הן אלו שהתקבלו מהמכירות בשחור והן אלו שהתקבלו מהבנק המחתרתי כנגד שיקים חנ"י שיצאו מהחברה, לא נרשמו בזמן אמת בספרי החברה וגם מעולם לא הועברו לחשבון הבנק של החברה (עמוד 30 שורה 23, עמוד 41 שורות 10, 16-17, עמוד 53 שורות 7-8).

המערער טען כי הכספים במזומן הועברו על ידו לידי מר דוד אליקשווילי (להלן: "דוד" או "אליקשווילי"), כהחזר הלוואה אותה העמיד דוד לחברה במהלך השנים.

המשיב טען כי המערער לא הביא כל ראיה, לא ליציאת הכספים במזומן מידיו ולא לקבלתם בידי דוד, בפרט לא כהחזר הלוואה של החברה. אדרבא, לשיטת המשיב, גרסת המערער הוכחה כבלתי מתקבלת על הדעת. לאור זאת, קבע המשיב כי סכום של 7,275,810 ש"ח מהווה הכנסת דיבידנד בידי המערער שהיה בעל מניות ומנהל בחברה בשנת המס.

למעשה, עיקר המחלוקת בין הצדדים מתמקד בשאלה על מי מוטל נטל הראיה והשכנוע בהליך: המערער טען כי, לאור העובדה שהשומה העצמית של החברה התקבלה, שספריה לא נפסלו ושהחזר ההלוואה לדוד קיבל ביטוי בדוחות החברה, הנטל על המשיב להראות כי הכספים נותרו בידי המערער ושימשו אותו באופן אישי. המשיב טען, מנגד, כי הנטל על המערער להוכיח כי הכספים שהתקבלו בידו יצאו ממנו והגיעו לדוד, אחרת ייחשבו כהכנסתו מדיבידנד, כך בכלל וכך בפרט נוכח נסיבות קבלת הכספים בידו.

העובדות שאינן במחלוקת

1. כאמור, אין מחלוקת כי סכום כסף מזומן בסך של 7,275,810 ש"ח הגיע לידי המערער מהמכירות בשחור לענבי ומהבנק המחתרתי כנגד שיקים חנ"י של החברה (סעיף 3.1 לסיכומי המערער; עמוד 49 שורות 26-27).
2. המערער אישר בחקירתו כי נהג לפדות שיקים חנ"י של החברה בבנק המחתרתי ולקבל תמורתם מזומנים וחשבוניות מס פיקטיביות כביכול ביצע עסקת יהלומים אמיתית, דבר שבפועל לא קרה:

"ש: איך עבד ההתנהלות מול מנחם מגן? ת: אני הייתי נותן לו שיק ומקבל כסף. ש: מה עוד היית מקבל ממנחם מגן? ת: חשבונית. ש: האם יש לך רישומים על הכספים שקיבלת ממנחם מגן? ת: לא... מה היית עושה עם החשבוניות שקיבלת ממנחם מגן? ת: מכניס אותם לספרים. ש: האם אתה מבין את המשמעות של זה שהכנסת את החשבוניות לספרים? ת: כן, עסקה פיקטיבית" (נספח ג4 לתצהיר נציגת המשיב, הודעה מתאריך 27.6.2012 גיליון 7-8 שורות 180-195).

3. כן אישר המערער בחקירתו במשטרה כי בשנת 2011 קיבל לידיו מזומנים ממכירת יהלומים לענבי בסכום של 1,013,417 דולר (3,872,266 ש"ח) מבלי להוציא כנגדם חשבונית מס:

"ש:למה מכרת לו במזומן ולא בשיק? ת: לא יודע אין הסבר, אני יודע שהייתי צריך להוציא חשבונית על זה ולא הוצאתי. ש: למה לא הוצאת חשבונית על המכירה? ת: טעות אין לי תשובה למה. ש: מה היית עושה עם המזומן? ת: משאיר אותו אצלי, שימש כהחזר הלוואה לשותף שלי לדוד אליקשווילי כי את הכסף לא אני הבאתי אלא הם המממנים" (נספח ג לתצהיר נציגת המשיב, הודעה מתאריך 2.5.2012 גיליון 4-5 שורות 106-112, נספח ג2 לתצהיר נציגת המשיב, הודעה מתאריך 18.6.2012 שורות 33, 38, 43, 48, 64, נספח ג3 לתצהיר נציגת המשיב, הודעה מתאריך 24.6.2012 גיליון 4 שורות 80-89).

4. המשיב אינו חולק על כך שדוד אליקשווילי נתן הלוואה לחברה, שכן נכנסו לחשבון הבנק של החברה סכומי כסף מתאימים קודם לאירועים נושא הערעור. לטענת המערער, סך של מיליון דולר העביר דוד לחברה בשנת 2009 כנגד קבלת 20% מהון המניות שלה ושנתיים לאחר מכן הועברו סכומים נוספים בסך של כ- 10 מיליון דולר ללא כל תמורה במניות לדוד (נספחים ד1-ד3 לתצהיר נציגת המשיב, עמוד 46 שורות 5-6).
5. לאחר פרוץ החקירה הגלויה בעניין הבנק המחתרתי ולקוחותיו, ובכללם המערער, נרשמו שתי פקודות יומן בספרי החברה שמטרתן הייתה לתקן את הספרים. הדבר היה בתחילת שנת 2012, טרם הוגשו דיווחי החברה לשנת המס 2011, עובדה שאפשרה את רישום פקודות היומן המתקנות (סעיף 4.19 לסיכומים).

כתוצאה מכך, בדיווחי החברה למשיב בחודש מרץ 2013 לא נדרשו הוצאות בחברה על בסיס החשבוניות הפיקטיביות ובנוסף דווחו הכנסות החברה מהמכירות בשחור. בנוסף, בוצעה פקודת יומן להפחתת הלוואת הבעלים בכרטיס של דוד אליקשווילי בחברה (לשם השוואה, ראו הכרטיס של דוד המצורף בסוף נספח ג4 לתצהיר המשיב לעומת הכרטיס של דוד לאחר תיקון פקודות היומן שסומן מש/5).

6. המשיב לא ערך שומת מס לחברה.

דיון והכרעה