נח נ' ט.ר.מ טיפול רפואי מידי בע"מ ואח'

החלטה

התובעת והנתבעים הגיעו להסכם פשרה, לפיו מבלי להודות בחבות בגין הנזקים הנטענים בכתב התביעה, לפנים משורת הדין, ולסילוק סופי ומוחלט של כל תביעותיה של התובעת בגין האירוע נשוא התביעה, נגד הנתבעים או מי מטעמם, תשלם מבטחת הנתבעים לתובעת סכום כסף כנקוב בהסכם הפשרה. עוד נכתב בהסכם הפשרה, כי "התביעה נגד הנתבעים תידחה ללא צו להוצאות. הנתבעים ימשיכו בניהול ההליך נגד הצד השלישי". דבר אחרון זה צוין פעם נוספת בהסכם, כאשר "מובהר כי ההודעה נגד הצד השלישי תמשיך להתנהל, ומבוקש כי ייקבעו מועדים לשמיעת ראיות." [ההדגשות במקור - מ.ש.].

בית המשפט (כבוד השופט א' דראל) נתן תוקף של פסק דין חלקי להסכם הפשרה בין התובעת לבין הנתבעים; ובכל הנוגע למערכת היחסים בין הנתבעים לצד השלישי, הורה, באותה ההחלטה, על הגשת ראיות על-ידי הנתבעים והצד השלישי.

הנתבעים הגישו ראיותיהם, ולאחר מכן הגיש הצד השלישי בקשה לדחיית ההודעה נגדו. בקשה זו הושתתה על שני טעמים: ראשית, נטען, כי לפי הסכם הפשרה, ופסק הדין החלקי שנתן לו תוקף, התביעה נגד הנתבעים נדחתה ללא צו להוצאות; וככל שלא מוטלת אחריות כלשהי על הנתבעים, הרי שלא קיימת לנתבעים עילה נגד הצד השלישי, ואין לצד השלישי חבות כלשהי כלפי הנתבעים. שנית, נטען, כי אין בראיות שהוגשו על-ידי הנתבעים כדי להוכיח את אחריות הנתבעים כלפי התובעת ואת נזקי התובעת, ובנסיבות אלה לא ניתן לקבוע דבר ביחס לחבות הנתבעים והיקפה, שהוא השלב הראשון בטרם מגיעים לדיון בהודעה לצד שלישי.

הנתבעים השיבו לבקשה. לטענתם, הנתבעים קיבלו את הצעת בית המשפט וסילקו את תביעת התובעת בפשרה, אולם הובהר באופן מפורש וחד משמעי בהודעה על הסכם הפשרה החלקי, כי אין בדחיית תביעת התובעת בהתאם להסכם הפשרה כדי להוות ויתור על איזו מטענות הנתבעים כלפי הצד השלישי, והנתבעים ימשיכו בניהול ההליכים נגד הצד השלישי. לשיטתם של הנתבעים, לוּ תתקבל טענת הצד השלישי, הרי שבכל המקרים בהם הנתבעים חלוקים ביניהם, או בינם לבין צדדים שלישיים, בנוגע לחלוקת האחריות, ינוהל ההליך כולו עד תום, וברי כי תוצאה זו אינה מתקבלת על הדעת. אשר לטעם השני שביסוד בקשת הצד השלישי, הנתבעים מבהירים, כי עילת ההודעה נגד הצד השלישי היא במישור הרפואי, והראיות שהוגשו על ידי הנתבעים מבססות בהחלט עילת רשלנות רפואית כלפי הצד השלישי. כמו כן, נטען, כי סכום הפשרה אושר בכתב על-ידי הצד השלישי, ולפיכך אין הנתבעים צריכים להוכיח את נזקי התובעת במסגרת ההליכים נגד הצד השלישי.

הצד השלישי הוסיף והשיב לתשובת הנתבעים. בתשובתו חזר על טענתו בבקשה, וציין, כי מעולם לא אישר את גובה הנזק ולא את סילוק התביעה מול התובעת והמשך ניהול ההליכים בינו לבין המודיעים. הסכם הפשרה בין התובעת לנתבעים, כך נטען, כלל לא עבר לעיונו של הצד השלישי ולא נדרשה חתימתו על הסכם זה, או הסכמתו לתוכנו.

ביום 30.5.12 התקיים דיון בבקשה, והצדדים חזרו על טענותיהם שבכתב. כעת נדרשת הכרעה בבקשה זו לדחיית ההודעה נגד הצד השלישי.

הלכה היא, כי ניתן להמשיך בהליכי צד ג', מקום בו הושגה פשרה בין התובע לבין כל הנתבעים, שקיבלה תוקף של פסק דין חלקי (ראו: רע"א 7711/08Bank Rozwoja Ekspotu S.A. נ' ארט בי, חברה בערבות מוגבלת (2009); רע"א 854/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' גדי פיגומים (2006)). בענייננו, הפשרה שהושגה בין התובעת לבין הנתבעים כללה הסכמה מצד הנתבעים לשלם סכום כסף לתובעת, מבלי להודות בחבות ולפנים משורת הדין, תוך שהנתבעים הביעו עמדתם המפורשת והבהירה כי ברצונם להמשיך בניהול ההליכים נגד הצד השלישי. אלא, שלצד זה, ובנשימה אחת, כללו הצדדים בהסכם הפשרה סעיף לפיו תביעת התובעת נגד הנתבעים תידחה. סעיף כזה, ככל הנראה, לא היה כלול בהסכמי הפשרה שנדונו בפסיקה שלעיל.

לדידי, ברי, כי המילים "התביעה נגד הנתבעים תדחה" עומדות בסתירה לעצם תשלום הכסף לתובעת בידי הנתבעים, שהרי אילו היתה התביעה נדחית, לא היה משולם דבר; ובוודאי שמילים אלה עומדות בסתירה לכוונה המפורשת שהביעו הנתבעים בהסכם הפשרה להמשיך בניהול ההליכים נגד הצד השלישי. כוונת הנתבעים היתה כה ברורה עד כי בית המשפט הורה, באותה ההחלטה שנתנה תוקף של פסק דין חלקי להסכם הפשרה בין התובעת לנתבעים, על המשך ניהול הליכי ההודעה לצד שלישי, בדרך של הגשת ראיות על-ידי הנתבעים והצד השלישי. יש לקרוא, אפוא, את ההחלטה הנותנת תוקף של פסק דין חלקי להסכם הפשרה בין התובעת לנתבעים, כנותנת תוקף ללבה של ההסכמה ביניהם, קרי לתשלום הכסף על-ידי הנתבעים לתובעת, מבלי להודות בחבות, ולסילוק מלא ומוחלט של תביעת התובעת נגד הנתבעים; ואין לקראו כפסק דין חלקי המורה על דחיית התביעה, באופן המונע המשך ניהול הליכי ההודעה נגד הצד השלישי, דבר שעומד בסתירה ברורה לכוונה המפורשת של הנתבעים כפי שבאה לידי ביטוי בהסכם הפשרה החלקי, ועומד בניגוד להוראת בית המשפט בהחלטתו על הגשת ראיות במסגרת ההודעה לצד השלישי. פרשנות זו של החלטת בית המשפט הנותנת תוקף של פסק דין חלקי להסכם הפשרה, לא רק שהיא מתיישבת עם כוונת הצדדים העולה מן ההסכם, אלא שהיא מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר.

מצאתי לנכון להדגיש, כי פסק הדין החלקי הנותן תוקף להסכמת התובעת והנתבעים ממילא כוחו יפה אך כלפי הצדדים להסכם. סופיות ההליכים במערכת היחסים בין התובעת לנתבעים ממילא מושגת באמצעות הסעיף, המקובל הוא בהסכמי פשרה, לפיו סכום הפשרה ישולם לתובעת לסילוק סופי, מוחלט וגמור של כל תביעותיה מכל סוג ומין שהוא, לרבות תביעות מיטיבים למיניהם, בעבר, בהווה ובעתיד, בגין האירוע נשוא התביעה נגד הנתבעים או מי מטעמם. נוכח האמור, דעתי היא, ובניגוד לנטען על-ידי הנתבעים בפני, כי אין מניעה להגיע לפשרה בין תובע לנתבעים, שאינה כוללת דחיית התביעה נגד הנתבעים, ותוך המשך ניהול הליכי ההודעה נגד הצד השלישי (הגם שספק בעיני אם פשרה כזו, שאינה כוללת את הצד השלישי, למצער בנוגע לגובה הנזק, היא יעילה).

נוכח האמור, מסקנתי היא, כי הנתבעים רשאים להמשיך בניהול ההליכים נגד הצד השלישי. אלא, שבשים לב לעובדה שהצד השלישי אינו חתום על הסכם הפשרה החלקי, ברור הוא, שאין הסכם זה קושר את הצד השלישי, לא לעניין החבות ולא לעניין הנזק, וכל הטענות שהיו באמתחתו נגד התביעה ונגד ההודעה נגדו שמורות לו. משכך, כדי שהנתבעים יזכו בשיפוי או בהשתתפות מאת הצד השלישי, עליהם להוכיח את חבותם כלפי התובעת, חבות הצד השלישי כמזיק משותף וגובה הנזק. ודוק, על-פי הפסיקה, אין לדרוש הודאה מצד הנתבעים באחריותם כלפי התובעת, משום שאין לדרוש מהם להעלות טיעון שאינו תואם את המציאות (כאשר הפשרה הושגה מבלי להודות באחריות, ככל הנראה לשם קניית הסיכון שהתביעה תתקבל), רק כדי ליצור באופן מלאכותי טיעון הנותן כביכול בידי הנתבעים המתפשרים עילה נגד הצד השלישי, כשיש בידם עילה כזו גם בלעדי כן (ראו: פסק דינה של כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן בשבתה בבית המשפט המחוזי בחיפה, בהמ' (מחוזי חי') 2822/86 רשות הנמלים בישראל נ' הרקוליס את סנפיר, קבלנית לשרותים ועבודות ימיות בע"מ, פ"מ מז(2) 397, 408-407 (1986), הנזכר ברע"א 7711/08 לעיל).

לא למותר להוסיף, כתמיכה למסקנתי בדבר המשך ניהול ההליכים נגד הצד השלישי במקרה הנדון, כי אי כפיפותו של הצד השלישי להסכם הפשרה החלקי בין התובעת לנתבעים צריכה לפעול הן "לטובתו", במובן זה שעל הנתבעים מוטל הנטל להוכיח את החבות והנזק, הן "לחובתו", במובן זה שאין הוא יכול להיבנות מן האמירה בהסכם הפשרה, שאינה משקפת את כוונת הצדדים לו, כי התביעה תדחה.

לאור כל האמור, הבקשה לדחיית ההודעה נגד הצד השלישי נדחית. הוצאות בקשה זו יקבעו בהתאם לתוצאות ההליך.

בשים לב לאמור בסעיף 10 להחלטתי, ונוכח טענות הצד השלישי בבקשתו, אני מתירה לנתבעים להשלים את ראיותיהם עד יום 3.7.12. הצד השלישי יגיש ראיותיו עד יום 6.9.12.

ניתנה היום, י"ג סיון תשע"ב, 03 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: