נזרי נ' קרינאוי ואח'

פסק דין

בפני תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 17/1/12. לטענת התובע בעת שרכבו (שהיה נהוג בידי אשתו – להלן: "הנהגת") יצא מחניון עזריאלי לכיוון איילון דרום במסלול הימני, פנתה משאית שהייתה נהוגה בידי הנתבע 1 מהמסלול השמאלי בין שני נתיבים המיועדים לפנייה ימינה למסלול הימני, פגעה בצד השמאלי של הרכב, וגררה אותו עם צידו הימני, בלא שתהא לנהגת שליטה על הרכב, מוט ההגה של הרכב נשבר, עד שהרכב נעצר. ברכב הייתה הנהגת, בתה ובנה.

העידו בפני נהגת הרכב ובתה וכן הוצגו לי תמונות שצולמו במועד הארוע בעת שהרכבים נעצרו, ולאחר שהרכבים הוזזו וחנו בצד. הן הנהגת והן הבת חזרו על אותה גירסה, כי הרכב יצא מהחניון למסלול הימני לכוון איילון דרום, והמשאית חצתה קו הפרדה לבן במטרה להיכנס למסלול הימני מבלי ששמה לב לרכבם.

הנתבע-1, נהג המשאית טען כי הנהגת יצאה מן החניון, עברה על מחסום הברזל, וככל הנראה שמעה את הקול של מעבר על הברזל ולקחה שמאלה לכיוון שלו ופגעה במשאית, לדבריו, הנהגת נכנסה לו למסלול, מבלי שראתה את המשאית.

לאחר ששמעתי את גרסאות הנהגת ובתה, עיינתי בתמונות הנזק שנגרם לרכב, ובחנתי את עדותו של הנתבע, אני מעדיפה את גירסת הנהגת ובתה על גירסת הנתבע. הנהגת יצאה מהחניון כשהיא במסלול הימני, במטרה לפנות לאיילון דרום, לא הייתה לה כל סיבה לפנות שמאלה למסלול נסיעתו של נהג המשאית. גם לא התרשמתי שהיא איבדה שליטה על הרכב. ביציאה מן החניון הנהגת חייבת לנהוג לאט, לא ניתן לעבור את מחסום הברזל במהירות, לאחר מכן, הכביש הוא בעלייה, האפשרות שאיבדה שליטה על הרכב ופנתה כך פתאום שמאלה לתוך המשאית קלושה.

אין זאת אלא שנהג המשאית ביקש לפנות למסלול הימני על מנת לעקוף את הפקק הנמצא בדרך כלל במסלול השמאלי מבין שני המסלולים הפונים ימינה, עקב קו ההפרדה הרצוף שאינו מאפשר מעבר למסלול הימני מבין השניים, בדיוק בשל כך, שאין אפשרות לראות את הרכבים היוצאים מן החניון ועל מנת למנוע תאונה. נהג המשאית ככל הנראה לא הבחין ברכבה של התובעת ופגע בו עם פגוש המשאית, גרר את הרכב וסחרר אותו איתו.

הרכבים צולמו מייד לאחר הארוע ובתמונה נראית המשאית כשהיא בין שני המסלולים (הקו המקווקו בקדימת המשאית נמצא סמוך למסלול השמאלי), מה שמלמד כי המשאית אכן עברה למסלול הנהגת. כמו כן צולמו הרכבים, לאחר שהוזזו הצידה ונעצרו. ניתן לראות, כי נהג המשאית הזיז את המשאית לצד הימני סמוך מאוד לאחר היציאה מהחניון ולפני הפנייה, דבר שלא יכל היה לעשות אם אכן כדבריו היה במסלול השמאלי.

עדותו של נהג המשאית, הייתה סתמית ומתחמקת, שעה שניסה לטעון, כי קול המכה ששמעו הנהגת ובתה היה מעבר על מחסום הברזל ביציאה מן החניון, וכי סתם כך הנהגת לא הבחינה במשאית ופנתה שמאלה לעבר המסלול שלו. עדות זו אינה הגיונית ואינה יכולה להתקבל.

משכך, אני קובעת כי האחריות לתאונה רובצת על נהג המשאית, שחצה לעבר המסלול הימני תוך מעבר על קו הפרדה רצוף, לא הבחין בנהגת ופגע ברכבה.

התובע דרש אך ורק את ההשתתפות העצמית בסך 995 ₪, ולפיכך אני קובעת כי הנתבעים ישלמו לתובע את ההשתתפות העצמית ביחד ולחוד צמוד ונושא ריבית החל מיום 17/1/12, כמו כן ישאו הנתבעים יחד ולחוד בהוצאות התובע בסך 300 ₪.

בגין תאונה זו קיימת תביעת שיבוב מקבילה של חברת הביטוח של התובע נגד הנתבעת בת.א. 38839-05-12. בתביעה כפי שהוגשה התובע תבע לצד חברת הביטוח סכומים גדולים יותר מההשתתפות העצמית. התובע הציג במהלך הדיון בקשה מוסכמת למחיקת תביעתו שם. לא ניתן היה לצפות באתר בהחלטה, יחד עם זאת רשמתי את הצהרת התובע שאינו דורש להיות חלק מן התביעה שם והוא מסתפק במה שאפסוק כאן.

הסכומים ישלמו בתוך 30 יום, שאם לא כן ישאו ריבית והצמדה עד מועד התשלום בפועל.

לצדדים נתונה הרשות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום, י"ב אב תשע"ב, 31 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: