נזרי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה אשר הוטלה ע"י קצין משטרה בשל חשד לנהיגה במהירות העולה כדי 142 קמ"ש במקום 90 קמ"ש.

בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את הפסילה המנהלית של קצין המשטרה בודק אם יש ראיות לכאורה ואם כן, עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות בעבירה ועברו התעבורתי של הנהג הוא עלול להוות סכנה לציבור.

לאחר ששקלתי את מכלול טיעוני הצדדים, טיבו של הדיון המקדמי והשיקולים של בית המשפט לבחון בשלב זה, הריני קובע כדלקמן:

מעיון בחומר החקירה עולה כי קימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש.

השוטר וידא את בדיקות תקינות מכשיר המדידה לפני ואחרי המשמרת, ציין כי הקפיד על אמינות ההפעלה בהתאם לדרישות המצוינות בדו"ח ומדד המהירות המופרזת שהנה כאמור מעל.

אציין כי טענת ב"כ המבקש ולפיה יש פגם באופן הפעלת המכשיר וזאת בהעדר כיול כנדרש, הינה סוגיה המצויה במחלוקת בין בתי המשפט, אין תמימות דעים לגבי הלכה מנחה בנושא, וטרם ניתנה הלכה מחייבת של בית המשפט העליון בנושא.

טענות ב"כ המבקש בעניין הכיול וטענותיו האחרות לעניין יכולת השוטר לכוון המכשיר לרכב ממרחק 283.4 מטר, הפעלת המכשיר פעמיים וכן המצאות רכב נוסף בסביבת רכב המבקש כך שהמדידה פגומה (אם כי לעניין הטענה האחרונה, אציין מיד כי אין המדובר במדידת לילה, שבה יש צורך שרכב המטרה יהיה בודד בכיוון נסיעתו), הינם טענות אשר מן הראוי שיתבררו לגופו של עניין, היה וימצא הנאשם לראוי לכפור באשמתו לאחר הקראה.

בשלב זה, הנני קובע ללא היסוס שקימות ראיות לכאורה.

המבקש נוהג משנת 1991 לחובתו 65 הרשעות קודמות, עבר מכביד ביותר הכולל, 13 עבירות מהירות – בגין חלקן נשפט בבתי משפט וכן תאונת דרכים ועוד עבירות רבות ומסוכנות – כולל תנאי סטטוטורי תקף בגין עבירת מהירות משנת 2010, אין ספק שעברו התעבורתי מוכיח את מסוכנתו.

יתרה מכך, אין צורך להכביר מילים במסוכנות של עבירת הנהיגה במהירות מופרזת ולבטח במהירות של 142 קמ"ש במקום בו מותרת מהירות של 90 קמ"ש, ואין לי אלא להפנות לעניין זה לפסיקה ענפה של ביהמ"ש המחוזי והעליון.

אציין כי שקלתי בכובד ראש את נסיבותיו האישיות העולות מבקשתו ואת הטענה כי באם ימצא זכאי בתיק העיקרי, איש לא ישיב לו את ימי הפסילה שריצה, לעניין זה אציין כי אכן ביהמ"ש מודע לעובדה כי הפסילה אינה מקדמה על חשבון העונש, אלא חלק מ"המלחמה" כנגד ריבוי עבירות התנועה ותאונות הדרכים, ומיועד להרחיק נהגים מסוכנים מהכביש לתקופה קצובה שנקבעה בחוק.

במצב עניינים זה, יש להעדיף את האינטרס הציבורי ולהעניק רק משקל מועט לנסיבות האישיות של הנהג, כאשר כל נהג והנסיבות האישיות שלו.

בנסיבות אילו, כאשר ניתן לקבוע כי יש ראיות לכאורה וכן שהנהג עלול להוות סכנה לציבור, הרי אין מקום להתערב בשיקול דעתו הנכון של קצין המשטרה.

סוף דבר, הריני דוחה הבקשה.

המזכירות תיידע ותשלח החלטתי לצדדים.

תיק החקירה יוחזר לידי המשיבה.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ד אדר ב תשע"א, 30 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: