נזרוב נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה תל-אביב יפו (כב' ס.נשיא השופט ישראל ויטלסון) מיום 1.6.10 עת הרשיע את המערער בעבירות על תקנות 41 ו- 21 ג לתקנות התעבורה בשל תאונת דרכים שהתרחשה ביום 10.4.08 בכביש החוף בנסיעה צפונה סמוך להרצליה. מיד לאחר ההרשעה גזר בית משפט קמא את עונשו של המערער לעונש של קנס ופסילה מותנית.

על פי כתב האישום ועל פי הראיות שבאו בפני ביהמ"ש קמא לאחר שכפר הנאשם בפניו נסע הנאשם בפרטית מיצובישי בכביש החוק מתקרב לקילומטר 25 כאשר בנתיב השמאלי לנתיב נסיעתו של הנאשם נוהגת העדה סילביה נימרן לאותו כיוון ומעט מאחוריו. הנאשם בשל כך שלא נתן דעתו לדרך, סטה לפתע שמאלה, חסם את דרכה של הנהגת המעורבת וכתוצאה מכך היא פגעה ונגרמה תאונת דרכים.

בהכרעת דינו בית משפט קמא קבע כמימצאים עובדתיים שאכן המתואר בכתב האישום התרחש. כלומר שהנאשם סטה מנתיבו הימני לנתיב השמאלי בו נסעה המעורבת, חסם את דרכה. ביהמ"ש אמר אם כי לא בפה מלא, כי הנאשם איבד את ריכוזו בנהיגה כתוצאה מכך שעל פי דבריו הוא, לא ישן כל הלילה בשל שעבד בטבון קרוב.

בית משפט קמא קבע את שקבע על סמך מהימנות העדים שהעידו בפניו המתלוננת וגם הנאשם על סמך מימצאים עובדתיים אותם אימץ מעדות הבוחן המשטרתי, תוך שהוא מעדיף אותם על חוות דעתו של מומחה ההגנה.

הנני סבור שקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא לרבות העדפת המיהמנות נכונות הן ואף ובוודאי שאין בקביעותיו של ביהמ"ש קמא קביעות שערכאת ערעור יכולה להתערב בהם ולכן לא אעשה כן.

הנני איפוא מחליט שאין בידי להתערב בהתרשמותו הישירה של בית משפט קמא מהראיות שבאו בפניו ולהכרעת הדין יש לדחות את הערעור.

לענין גזר הדין תוך שהנני דוחה את הערעור גם כאן, רק אתמה מדוע הוגש הערעור. על הנאשם הוטל עונש של קנס נמוך יחסית לתוצאות התאונה ואף עונש פסילה בפועל כלל לא הוטל עליו כך שעונשו בהחלט לא היה עונש כבד.

ניתנה והודעה היום ח' תשרי תשע"א, 16/09/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: סיגלית אליהו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: