נוריאלי ואח' נ' אוליניק ואח'

החלטה

בקשה לתיקון כתב תביעה.

עניינה של התביעה בנזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע עקב התנגשות עם רכב הנתבע 1.

במסגרת הבקשה טוען התובע כי רכש את רכבו ממר עדי לוי אולם הוא טרם נרשם כבעלים פורמאלי ולכן נדרש צירופו של מר לוי כצד פורמאלי להליך לעניין הבהרת סוגיית הבעלות ברכב. עוד נאמר כי הבקשה מוגשת בשלב מוקדם בטרם התקיים קדם משפט בתובענה.

הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, מדובר בטענה עובדתית "מרחיקת לכת" שהתובע היה חייב לפרטה בכתב התביעה וכל מטרתה בשלב זה הוא ליצור תשתית עובדתית חליפית שאין מטרתה להבהיר סוגייה השנויה במחלוקת בכתבי הטענות אלא ליצור פלוגתא חדשה יש מאין. עוד נאמר כי אין מדובר בפלוגתא שולית שכן סוגיית זהות בעליו של הרכב שנפגע בתאונה משליכה על עצם הזכות לקבל פיצוים בתובענה. עוד נאמר כי רישום הבעלות במשרד הרישוי אינו קונסטיטוטיבי אלא דקלרטיבי בלבד.

דיון והכרעה

לטעמי יש לקבל את הבקשה ולאפשר את תיקון כתב התביעה. בפסיקה נקבע כי "מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל-דין מבקש לתקן את כתב-תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין – נעתרים לו ברוחב לב . . ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכול. חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש" (רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב (3)427 (1998)).

ומן הכלל אל הפרט: בכתב התביעה טען התובע כי הוא בעלי הרכב. בכתב ההגנה טענו הנתבעים להיעדר יריבות עם התובע מחמת שאין לו זיקת בעלות לרכב. נוצרה איפוא פלוגתא שיש מקום להכריע בה שכן בצדק טענו הנתבעים כי זהות בעלי רכב התובע אוצלת במישרין על הזכאות, אם בכלל, לפיצוים הנתבעים בכתב התביעה. לאור האמור אני סבור שיש בתיקון המבוקש כדי לסייע בבירור פלוגתא העולה מכתבי הטענות. העובדה שחלף זמן מסוים ממועד הגשת כתבי הטענות ועד היום (ובשים לב להליכים מקדמיים שקוימו) אין משמעותו כי הבקשה הוגשה בשיהוי. אכן, "עבירת הזמן כשהיא לעצמה, אין לה השפעה מכרעת, אם לא התחיל בינתיים הבירור והמשפט התקדם..." (ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעמ' 353-354). משכך, ומשאין בצירוף בעל דין נוסף כדי לשלול הגנה שהייתה קמה לנתבעים אילו הייתה מוגשת התביעה מחדש, אין מקום שלא להיעתר לבקשה. עם זאת, יש מקום לחייב את התובע בתשלום הוצאות ככל שהתיקון יגרור שינוי ותיקון מתאים בהגנת הנתבעים.

לאור האמור אני מתיר את תיקון כתב התביעה. הנתבעים רשאים לתקן את כתב הגנתם בהתאם לדין. התובע ישלם לכל נתבע שתיקן בפועל את כתב הגנתו הוצאות בסך 800 ₪.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"א, 12 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: