נור (ש.מ) ניהול פרויקטים בעמ ואח' נ' סולארא בע " מ

פסק דין

בפני תביעה כספית על סך 206,986 ₪ אשר עניינה הסכם לבניית חדר כושר.

תובעת 1, נור (ש.מ) ניהול פרוייקטים בע"מ, היא חברה פרטית אשר עוסקת בביצוע עבודות בנייה ושיפוצים (להלן – התובעת). תובע 2, שניידרמן מיכאל, הוא הבעלים של התובעת (להלן – התובע).

הנתבעת, סולארא בע"מ, היא חברה פרטית אשר עיסוקה בביצוע עבודות בנייה (להלן – הנתבעת).

ביום 15.3.2008, התקשרה הנתבעת בהסכם עם חברת זאוס קלאב בע"מ (להלן – המזמין) לבניית חדר כושר בנתב"ג (להלן – חדר הכושר). הסכם זה היה הסכם "פאושלי".

ביום 7.4.2008 נחתם בין התובעת לבין הנתבעת הסכם, גם הוא "פאושלי", לבניית חדר הכושר. על פי ההסכם, אמורה הייתה התובעת לבצע את העבודות כקבלן משנה ולקבל סך של 259,265 ₪ (כולל שכרו של מנהל עבודה). כמו כן הוסכם, כי שינוי בכמויות עד 10% לא יחוייב כתוספת לתמורה.

בנוסף נאמר בהסכם, כי ידוע לתובעת "כי ההסכם הוא גב אל גב ומחייב את הקבלן [תובעת] כלפי המזמין בכל הקשור לעבודות הנ"ל".

ביום 13.4.2008, החלה התובעת לבצע את עבודות הבנייה. התובעת הגישה חשבונות לתשלום מעת לעת והנתבעת שילמה לה עבור העבודות או חלקן.

על פי טענת התובעת, לא שילמה לה הנתבעת את מלוא הסכום המגיע לה על פי ההסכם וכמו כן, לא שילמה לה את המגיע לה עבור עבודות נוספות שביצעה.

על פי טענת הנתבעת, לאורך כל הדרך נוצרו ויכוחים וחיכוכים בין התובעת לבין המעצבת והאדריכלית מטעם המזמין לגבי העבודה אשר ביצעה התובעת.

עוד טוענת הנתבעת, שלאור סעיף 8 להסכם על פיו מוטל על התובעת לספק את החומרים, יש לה זכות לקיזוז סך של כ- 51,000 ₪ עבור חומרים ועבודות עליהם שילמה.

ביחס לעבודות הנוספות, טוענת הנתבעת, שאושרו על ידי המזמין עבודות בסך של 73,760 ₪, בלבד.

התובעת לא הגישה חשבון סופי לנתבעת, כמקובל. אילו היה מוגש חשבון היה מתברר, שקיבלה תשלום ביתר.

דיון

על פי טענת הנתבעת, שילמה לתובעת סך של כ-280,000 ₪ בצירוף מע"מ, שהם כ- 323,000 ₪. לעומתה טענה התובעת, כי קיבלה סך של 220,254 ₪ בלבד. בחינת הקבלות אותן סיפקה התובעת מאשרת טענה זו, שכן סכום הקבלות אותן סיפקה התובעת לנתבעת עומד על סך של 323,000 ₪ (נספח ט' לתצהירי הנתבעת).

על פי האמור בהסכם, היה על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 259,265 ₪. על פי טענת הנתבעת, הייתה זכאית לקזז מסכום זה סך של 42,920 ₪ בצרוף מע"מ, עבור עבודות שלא נעשו וכן סך של 51,216 ₪ בצרוף מע"מ עבור חומרים ועבודות אותם סיפקה לתובעת.

התובעת השכילה להוכיח, כי הנתבעת לא הייתה זכאית לקזז כספים בשל עבודות שלא נעשו. מעדות מנהל הפרויקט של המזמין עולה בבירור, כי הנתבעת קיבלה את מלוא הכספים מהמזמין וכי לא נדרשה להשיב כספים עבור עבודות שלא בוצעו. מאחר וההסכם הוא "גב אל גב", כפי שטוענים שני הצדדים, הרי שלא היה מקום לקזז כספים, מקום בו הנתבעת קיבלה תשלום עבור כל העבודה. בעניין זה העיד מר רוני וסר, מנהל הפרויקט מטעם המזמין:

ש. בתשלום הראשונה העיד מישל ששולם מראש סכום גדול של מלוא העבודות על ידי זאוס, אותם עבודות כללו רכיבים שלא בוצעו על ידי סולארא כמו פרקט, מדוע לא דרשת בשם זאוס את הכסף הזה חזרה מסולארא?

ת. זו שאלה טובה, זו טעות שלי כנראה. החוזה הוא פאוושלי.

ש. החוזה הוא פאוושלי וכללי וכולל הכל, וכמו שהם לא יכולים לבקש שעות נוספות על רג'י כי זה כבר היה בחוזה המקורי, כך גם לא דרשת מהם כספים על רכיבים שהיו בחוזה המקורי?