נוסיאקוב נ' מדינת ישראל

פסק דין

התובע, מר ודים נוסיאקוב, הגיש תביעה זו לביטול פיטוריו מעבודתו כ"כוח עזר" במרכז הירושלמי לבריאות הנפש (הידוע כ"בית חולים איתנים"), ולחילופין, לפיצוי בשל נזקים שנגרמו לו בשל פיטוריו שלא כדין.

רקע עובדתי וההליכים

בית החולים מופעל על ידי משרד הבריאות.

התובע התקבל לעבודה כ"כוח עזר" במחלקת האוטיסטים של בית החולים החל מיום 10.8.09. עם קבלתו לעבודה חתמו הצדדים על "חוזה מיוחד להעסקת עובד". בחוזה נקבעו התניות הבאות:

התובע התקבל למשרה מסוימת (שמספרה 81989.036) שתוארה "כוח עזר".

התובע התקבל לעבודה במשרה מלאה לפי סעיף תקציבי מסוים (שמספרו 24136605).

תקופת החוזה הייתה עד ליום 31.10.09.

משכורתו של התובע תהיה לפי דרגה 12 בדירוג המינהלי.

נקבע בחוזה כי הוא נעשה לפי תקנה 1(2) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), תש"ך-1960 ולפסקה 16.413 לתקשי"ר.

נאמר בחוזה שהוא מסוג "משימה חולפת".

בתום תקופת החוזה חתמו הצדדים על "הארכת תוקף חוזה מיוחד להעסקת עובד" למספר חודשים וכך מעת לעת חתמו הצדדים על כתבי הארכה, בהם צוין כי החוזה המיוחד מיום 10.8.09 מוארך לתקופה שהוגדרה, תוך שכתבי ההארכה מציינים את דבר העסקת התובע במשרה 81989.036 לפי סעיף תקציבי 24136605.

במקביל לחתימת הצדדים על כתבי הארכת החוזה מולאו לגבי התובע על ידי הממונה עליו בבית החולים, מר סלים תאופיק, גיליונות הערכה ומשוב, בהם הוערכו תפקודי התובע בהיבטים של מקצועיות, אפקטיביות ויעילות, אחריות מעורבות ויוזמה, משמעת ויחסי אנוש. בשולי גיליון ההערכה, במסגרת "הערכה מילולית", ציינה גב' מירי שמר ממנהלת הסיעוד של בית החולים (ומי ששימשה לצורך ההערכות כ"ממונה עקיפה" על התובע), כי ההערכה מספיקה לצורך הארכת חוזה עם התובע ל-3 חודשים.

טפסי הערכות העובד של התובע מעלים שהוא קיבל ציונים גבוהים בכל הפרמטרים של ההערכות לאורך כל תקופת עבודתו, לרבות ובמיוחד בפרמטרים "הקפדה על נוכחות בעבודה כנדרש", "הקפדה על מילוי ההוראות המחייבות" ו-"הקפדה על כללי האתיקה".

ביום 28.2.11 נחתם בין הצדדים כתב ההארכה האחרון אשר האריך את החוזה בין הצדדים מיום 10.8.09 עד ליום 31.5.11.

ביום 2.3.11 פנתה גב' שמר לאגף כוח אדם בבית החולים בעניינו של התובע במכתב שכותרתו "ואדים נוסיאקוב – סיום תקופת ניסיון". במכתב זה ביקשה גב' שמר לסיים את חוזה העסקתו של התובע בתום תקופת הניסיון עקב הערכות עובד שאינן מספיקות וקושי במילוי משימות בהתאם להוראות הממונה הישיר.

ביום 3.3.11 פנה אל התובע המנהל האדמיניסטרטיבי של בית החולים, מר שניאור חבקין, והודיעו כי עקב הערכות שאינן מספיקות וקושי במילוי משימות הממונה הישיר, שוקלת הנהלת בית החולים את האפשרות לסיים את העסקת התובע בתום תקופת ההעסקה הנוכחית, וכי לפני קבלת החלטה סופית בעניין מוזמן התובע לשימוע.

ישיבת השימוע התקיימה ביום 28.3.11. במסגרת השימוע הודיע מר חבקין לתובע כי "הוזמנת לשימוע עפ"י מכתבי מיום 3.3.11 לקראת תום תקופת הניסיון". הובא לידיעת התובע כי מנהלת הסיעוד ממליצה שלא להאריך את תקופת הניסיון שלו עקב הערכות שאינן מספיקות, קושי במילוי משימות על פי הנחיות אחראי המחלקה ובעיית גבולות עם מטופלים. לאחר מכן הציג מר תאופיק את עמדתו לפיה התובע הינו "אדם טוב לחולים ולצוות העובדים", אולם קיימות בעיות מקצועיות בשלושה תחומים: האחד – נושא המצאת תעודות מחלה לאחר חופשה מאושרת. השני – אי קיום מדיניות המחלקה שלא לקיים מגע גופני עם המטופלים, בכך שהתובע מחבק מטופל מסוים וממשיך לעשות כן למרות הערות שקיבל על כך. השלישי – התובע מעדיף עבודות משרדיות על פני עבודה עם מטופלים. במסגרת תגובתו של התובע להצגת עמדתו של מר תאופיק התייחס התובע לטענות שהועלו נגדו ובעניין הטענה לאי קיום המדיניות שלא ליצור קשר פיזי עם מטופלים טען התובע כי מדיניות זו אינה מקובלת עליו והציג מקרה בו חיבוק של מטופל הביא להפסקת התנהגות מזיקה שלו ופירט שיחות שקיים עם אמו של המטופל. בתגובה לכך ציין מר חבקין כי התנהגות התובע היא סוג של אי שמירת גבולות ועבודה נגד ההנחיות, וכי למרות התרשמותו כי הוא מתייחס ברגישות רבה למטופלים ולעבודה, יש התנגשות בין רצונות התובע לבין צרכי בית החולים בו נודעת חשיבות עיקרית לשמירת גבולות.

בסיום ישיבת השימוע מיום 28.3.11 הוחלט על סיום העסקתו של התובע בתום החוזה ביום 31.5.11 וביום 30.3.11 הודיע מר חבקין לתובע על הפסקת עבודתו בבית החולים ביום 31.5.11.

ביום 11.5.11 פנה התובע באמצעות ב"כ לבית החולים ודרש לבטל את ההודעה על סיום עבודתו, זאת על בסיס טענה כי פיטוריו נעשו מסיבות לא ענייניות וכי השימוע שנערך לו היה רק כדי לצאת ידי חובת החוק והנוהג, מבלי שהתובע יוצג על ידי ועד עובדים או ההסתדרות.