נוסיאקוב נ' מדינת ישראל

החלטה

המבקש, מר ודים נוסיאקוב, מועסק החל מיום 10.8.09 במרכז הירושלמי לבריאות הנפש (להלן: "המרכז") ככוח עזר על פי חוזה להעסקת עובדים במשימה חולפת. חוזה העסקתו המקורי נחתם לתקופה שהסתיימה ביום 31.10.09 ומאז נחתמו עם המבקש הארכות של אותו חוזה. החוזה האחרון נתחם ביום 8.2.11 ותוקפו מיום 28.2.11 עד 31.5.11.

ביום 3.3.01 הודיע מנהל המרכז למבקש כי עקב הערכות שאינן מספיקות וקושי במילוי משימות הממונה הישיר, שוקלת הנהלת המרכז לסיים את תקופת העסקתו עם תום החוזה הנוכחי והמבקש הוזמן לשימוע. השימוע התקיים ביום 38.3.11 ובעקבותיו הודיע המרכז למבקש ביום 30.3.11 על החלטתו להפסיק את העסקתו של המבקש ביום 31.5.11.

בבקשה זו, שהוגשה ביום 19.5.11, מבקש המבקש צו מניעה זמני שימנע את הפסקת העסקתו במרכז ביום 31.5.11 וזאת עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית שבדעתו להגיש כנגד ההחלטה על הפסקת עבודתו במרכז.

טענות המבקש הן, בתמצית, כי פיטוריו נעשו בחוסר תום לב הואיל והמניע האמיתי היחיד העומד ביסודם הוא הרצון למנוע ממנו להשלים שתי שנות העסקה על פי חוזה במשימה חולפת ובכך לסכל את זכותו, על פי התקשי"ר, לקבלת כתב מינוי כעובד מדינה קבוע לאחר השלמת שתי שנות עבודה. המבקש טוען בפנינו כי המרכז נוקט שיטה של העסקת עובדים בתפקידי כוח עזר על פי חוזים להעסקת עובדים במשימה חולפת ומסיים את העסקתם, בתואנות שונות, לפני מלאת שנתיים להעסקתם, ובכך מנציח העסקתם של עובדים זמניים תוך פגיעה בזכויותיהם של העובדים. לאור האמור, המבקש טוען כי השימוע שנעשה לו היה למראית עין בלבד.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין מדובר בבקשה לצו מניעה כי אם לצו עשה שתכליתו לשנות את המצב הקיים על ידי כפיית העסקתו של המבקש על המשיבה מעבר לתאריך בו מסתיימת העסקתו על פי הסכמת הצדדים. כמו כן טוענת המשיבה כי הבקשה נגועה בשיהוי. לגופו של עניין טוענת המשיבה כי ההחלטה על סיום העסקת המבקש התקבלה מנימוקים ענייניים וסבירים. לטענתה, הואיל וכוח עזר מועסק על תקני אחיות, המרכז אכן נוהג לסיים העסקתם של עובדים בתפקידי כוח עזר לפני מלאת שנתיים להעסקתם למעט במקרים חריגים בהם מדובר בעובדים שמצטיינים באופן בולט, ואף זאת תוך שמירה על איזון בין כוח אדם מקצועי לכוח אדם לא מקצועי. לטענת המשיבה, בשל חופשות מחלה שהמבקש נטל (תוך הצגת אישורים רפואיים) בתום תקופות שבהן היה בחופשה שנתית ובשל כך שהמבקש לא קיים את מדיניות המרכז על פיה נאסר מגע פיזי עם החוסים, המבקש לא הצטיין באופן בולט ועל כן הוחלט על סיום עבודתו. לעניין זה יש לציין כי המבקש אינו מכחיש כי המדיניות בדבר אי יצירת מגע פיזי עם החוסים אינה מקובלת עליו וכי בפועל הוא נהג לחבק חוסים כחלק מהתמודדותו עם קשייהם.

עולה איפוא כי המחלוקת העיקרית בין הצדדים, היא בשאלה אם ההחלטה על פיטוריו של המבקש התקבלה במסגרת מדיניות פסולה שתכליתה למנוע מעובדים בתפקיד כוח עזר לזכות בקביעות או שמא היא התקבלה משיקולים ענייניים וסבירים.

מן הראיות שהוגשו לבית הדין במסגרת בקשה זו עולות שאלות בדבר ההחלטה על סיום עבודת המבקש. כך למשל, טפסי הערכות העובד התקופתיות מעלים שהמבקש קיבל ציונים גבוהים בכל הפרמטרים של ההערכות לאורך כל תקופת עבודתו, לרבות הקפדה על נוכחות בעבודה כנדרש, הקפדה על מילוי ההוראות המחייבות והקפדה על כללי האתיקה.

כידוע, בעת שבית הדין בוחן בקשה לסעד זמני עליו לשקלל בין סיכויי התביעה ומאזן הנוחות, וכן לקחת בחשבון שיקולים כמו שיהוי וניקיון כפיים בהגשת הבקשה.

במצב הדברים המתואר, בו מצד אחד, עולות תהיות באשר לנימוקים שהמשיבה מסרה להצדקת החלטתה בדבר סיום עבודתו של המבקש, אך מצד שני המשמעות של מתן סעד זמני היא כפיית העסקתו של עובד אשר לטענת הגורמים המקצועיים במרכז אינו מציית להוראות המקצועיות, אנו סבורים כי האיזון הנכון, בשלב זה, בין זכויות הצדדים, מצדיק אי מתן סעד זמני כמבוקש תוך הקדמת הדיון בתביעה העיקרית.

בהתאם לכך, אנו מורים על הקדמת הדיון בתובענה העיקרית, בהתאם לאמור להלן:

א.המבקש יגיש כתב תביעה תוך 10 ימים מיום שהחלטה זו תומצא לו.

ב. המשיבה תגיש כתב הגנה תוך 10 ימים מיום המצאת כתב התביעה אליה.

ג.דיון מוקדם יקויים ביום 19.6.11 בשעה 10:30.

אין צו להוצאות.

החלטה זו ניתנת לערעור ברשות. בקשה לרשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 ימים מיום המצאת ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אייר תשע"א, 30 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

גולדב"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

נציג ציבור אברהם מנצורי

נציגת ציבור יעל רייכמן