נול נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה אם התובע נפגע בגבו בזמן העבודה ביום 24.10.11.

2.התובע הוא בעלים של חברת "גל נול פרוייקטים בע"מ" ומשמש כמנהלה.

לטענת התובע, ביום 24.10.11, בסביבות השעה 9:00 בבוקר, הוא יצא ממשרדי החברה כשהוא משוחח בטלפון ותוך כדי השיחה הוא החליק על משטח משופע, מרוצף בקרמיקה, שהיה רטוב מגשם.

3.מטעם התובע התייצבו להעיד אשתו וכן הגב' רגינה עוקבי, שעובדת בחברה.

4.בין גרסאות העדים התגלו סתירות שאינן מתיישבות זו עם זו ולא ניתן לייחסן רק לחלוף הזמן מאז האירוע. כך למשל, התובע טען שהוא זוכר את תאריך האירוע מאחר שמאותו יום הפסיק את האימונים בחדר הכושר. למרות שניתנה לתובע אפשרות להציג את הרישומים מחדר הכושר (גם לאחר ישיבת ההוכחות), אלה לא הוצגו. אשתו של התובע לא ידעה להסביר כיצד היא זוכרת שהתובע נפל בתאריך בו נקב, אלא ציינה שהדבר היה כשבועיים לפני הניתוח. עדות זו אינה מתיישבת עם התיעוד הרפואי, לפיו התובע פנה לבית חולים ביום 10.11.11 ושוחרר לביתו (נ/3) ורק לאחר פניה נוספת לבית החולים, ביום 13.11.11, הומלץ על ניתוח (נ/4). לכך יש להוסיף שגב' עוקבי העידה בהגינותה שהתאריך המדויק של האירוע נמסר לה מב"כ התובע והיא רק זכרה באופן כללי שהדבר היה בתחילת החורף.

5.בנוסף, התובע העיד שכאשר החליק, גב' עוקבי ועובד נוסף בשם חיים טנא יצאו לקראתו מהמשרד ועזרו לו להתרומם. גרסה זו, לגביה העידה גם גב' עוקבי, אינה מתיישבת עם הרישום לפיו מר טנא החל לעבוד בחברה רק ביום 1.11.11 (נ/1). בנוסף, מר טנא מסר לחוקר שהאירוע בו התובע החליק היה במהלך חודש נובמבר (עותק ההודעה לחוקר צורפה בהסכמת הצדדים לסיכומי הנתבע). בהתחשב שמר טנא לא התייצב להעיד, כך שלא נשמע מפיו הסבר לבלבול בין התאריכים, לא הוכחה הטענה שהיה עד לאירוע בחודש אוקטובר.

6.בהקשר זה אציין שאין כל בסיס בראיות לטענת התובע בסיכומיו, לפיה מר טנא הגיע למשרדי החברה מספר ימים לפני תחילת העבודה לצרכי התלמדות והתרשמות (סעיף 14 לסיכומים). טענה זו עומדת בסתירה לעדותו של התובע:

"ש.אם אגיד לך שבחודש אוקטובר הוא כלל לא עבד אצלך?

ת.אין דבר כזה.

...

ש.הוא עבד ללא שכר?

ת.לא, הוא עבד עם שכר ותמורה."

(עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 1-2, 9-10)

7.זאת ועוד – על פי עדות אשתו של התובע (ששמעה על האירוע מפי בעלה), הנפילה היתה דרמטית, ובמסגרתה מר טנא וגב' עוקבי עזרו לבעלה להרים את המכנסים שנפלו (עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 15-17). לעומת זאת, התובע העיד שלא נפל על הגב, אלא שהחליק על הרצפה החלקה ותוך כדי שרגלו החליקה קדימה, "נפלתי בשלבים, זה אומר שברגע שדרכתי על הקרמיקה אז רגל אחת הלכה קדימה וקיבלתי זץ בגב וירדתי למטה לריצפה. החלקתי וירדתי לרצפה." (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 25-26). כלומר, אין מדובר רק בפער בתיאור האירוע, אלא תיאור של שני אירועים שונים.

אציין שעדותה של גב' עוקבי בשאלה אם היתה עדה לאירוע היתה מבולבלת (השוו עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 28-30 לעומת עמוד 9, שורות 1-2). לכן עדותה אינה יכולה לשפוך אור על העניין. מכל מקום, העובדה שלא ידעה להעיד בבטחון אם ראתה את הנפילה או לא, אף היא מעוררת סימני שאלה לגבי קיומו של האירוע.

8.העדויות אינן מתיישבות זו עם זו גם לגבי נסיבות הנפילה. כלומר, בשאלה אם בזמן הנפילה ירד גשם. התובע העיד שלא ירד גשם בזמן הנפילה ("באותו רגע שיצאתי לא ירד גשם" ... לא ירד באותו זמן, אחרת לא יכולתי לצאת החוצה" - עמוד 3 לפרוטוקול, שורה 12, עמוד 5, שורה 20). לעומת זאת גב' עוקבי העידה שבעת הנפילה ירד גשם (עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 25-26):

"ש.בזמן שהוא החליק ירד גשם?

ת.כן, לא חזק, היה טפטוף, יכול להיות ששעה לפני ירד גשם מאוד חזק."

9.לאמור לעיל אוסיף שגרסת התובע לאירוע התאונתי אינה נתמכת בתיעוד הרפואי. ראשית, אם תוצאת ההחלקה היתה שהתובע נאלץ להתפנות לביתו מיד לאחר מכן, אין הסבר מדוע הפניה הראשונה לטיפול רפואי היתה רק ביום 10.11.11, כשבועיים לאחר מכן (עמוד 4, שורות 19-20). שנית, אין בתיעוד הרפואי אזכור לנפילה. נהפוך הוא, בנ/3 מצוין במפורש: "לדבריו סובל מכאבים בגב התחתון מס' ימים ללא סיפור חבלה". התובע אף אישר בעדותו שרק כאשר פנה לנתבע סיפר שנפל בעבודה.