נויפלד דוד נ' ברק ביאנקו אנדה ואח'

פסק דין

התביעה שבפני היא בעקבות תאונה מיום 16.04.2008, בין רכב בבעלות התובע, לבין רכב המבוטח אצל הנתבעת מס' 2, בבעלות הנתבעת מס' 1, לבין רכב המבוטח אצל הנתבעת מס' 4, בבעלות הנתבעת מס' 3.

הצדדים נחלקו באשר לאחריות לתאונה. להלן טענותיהם כפי שהובאו בכתבי התביעה וההגנה, בנספחיהם ובבית המשפט:

לטענת התובע, בתאריך הנ"ל הוא נסע ברח' ויצמן ברעננה ובעת שהגיע לצומת שאינו פנוי עצר את רכבו. כלי הרכב הנתבעים, אשר נסעו אחר רכב התובע, לא הספיקו לבלום ופגעו באחרון מאחור.

התובע, מר דוד נויפלד, העיד בבית המשפט באשר לנסיבות קרות התאונה. הוא מסר כי בסביבות השעה 16:00 הוא היה בדרכו לביתו, בכביש עוקף רעננה, רח' ויצמן, שהיה עמוס. במקום ישנה צומת "טי", כאשר הוא הגיע לקו העצירה הוא הבחין בכך שהנתיב חסום, עצר את רכבו ורכב הנתבעות מס' 1 ו-2 פגע בו מאחור.

מחקירתו הנגדית של מר נויפלד, ע"י ב"כ נתבעות מס' 1 ו-2, עלה כי הוא הניח שהרכב שפגע בו מאחור, כנראה נפגע מהרכב שנסע מאחוריו, אך אין לו ידיעה על כך. לאחר התאונה, כאשר יצאו מכלי הרכב, הוא ראה שישנו רכב נוסף, מאחורי הרכב שפגע ברכבו, שנפגע.

לטענתו, הוא אינו זוכר אם הסתכל במראה לפני או אחרי שבלם את רכבו.

כאשר נשאל אם אינו יכול לשלול את טענתה של נהגת רכב הנתבעות מס' 1 ו-2, השיב כי פגיעתה של האחרונה ברכבו הייתה ללא ספק הפגיעה הראשונית בו ולאחר מכן היו מספר "אפטר שוקס", ייתכן שנהגת רכב הנתבעות מס' 1 ו-2 לחצה על דוושת הגז במקום על דוושת הבלם או שרכב אחר פגע בה מאחור, לדעתו, נהגת רכב הנתבעות מס' 1 ו-2 פגעה בו מאחור ולאחר מכן נפגעה.

מחקירתו הנגדית של מר נויפלד, ע"י ב"כ נתבעות מס' 3 ו-4, עלה כי, למיטב ידיעתו, אביה של נהגת רכב הנתבעות מס' 1 ו-2 הוא בעל תעודת הביטוח והוא שהביע התנגדות לשלם את הביטוח. לטענתו, הייתה פגיעה אחת מרכזית, של רכב הנתבעות מס' 1 ו-2, ברכבו ולאחר מכן הוא חש פגיעות נוספות קטנות יותר.

על מנת לתמוך בכל טענותיו הפנה התובע את בית המשפט אל רשיון רכב, אל אישור אי הגשת תביעה, אל תכתובות שונות, אל חוות דעת שמאי רכב, אל חיוב שכר טרחתו של שמאי זה, אל תמונות המתעדות את הנזק לרכב ואל חשבונית תיקון הרכב.

לטענת הנתבעות מס' 1 ו-2, הנתבעת מס' 1 הספיקה לבלום, בעקבות בלימתו של רכב התובע, אלא שאז פגע ברכבה רכב הנתבעות מס' 3 ו-4 והדפה לעבר רכב התובע.

נתבעת מס' 1, גב' אנדה ברק ביאנקו, העידה בבית המשפט באשר לנסיבות קרות התאונה. היא מסרה כי בשעות אחר הצהריים היא חזרה מעבודתה, מכיוון מזרח לכיוון מערב, רח' ויצמן פינת רח' דוב עוז, ובשל מופע רמזור אדום עמדה מאחורי רכב התובע. מופע הרמזור התחלף לירוק, רכב התובע החל בנסיעה ובלם, היא בלמה את רכבה ולאחר מספר שניות חשה פגיעה מאחור ונהדפה לעבר רכב התובע שהיה מלפנים. היא יצאה מרכבה והחליפה פרטים עם המעורבים.

כאשר עומתה עם הטענה שקודם היא פגעה ברכב התובע ורק לאחר מכן נפגע רכבה מאחור ונהדף אליו שוב, השיבה כי אין זה נכון וכי בו זמנית היא חשה בפגיעה מאחור.

מחקירתה הנגדית של גב' ברק ביאנקו, ע"י ב"כ נתבעות מס' 3 ו-4, עלה כי היא עמדה מאחורי רכב התובע במרחק רגיל בו עומדים ברמזור, ישנם 10 מטרים בין רמזור לרמזור ולכן לא ניתן לפתח מהירות. כמו כן, הם לא היו בנסיעה ולרכבה לא נגרם נזק.

כאשר עומתה עם טענתו של התובע לפיה רכבו נפגע פעם אחת ולאחר מכן היו פגיעות נוספות קטנות יותר, השיבה כי אין זה נכון וכי היא פגעה ברכב התובע פעם אחת בלבד.

לדבריה, היא לא הפעילה את פוליסה הביטוח משום שלא נגרם לרכבה כל נזק.

לאחר התאונה הם יצאו מכלי הרכב והחליפו פרטים, אך היא לא אמרה דבר לגבי נסיבות התאונה ולא שוחחה עם נהגת רכב הנתבעות מס' 3 ו-4.

על מנת לתמוך בכל טענותיהן הפנו הנתבעות מס' 1 ו-2 את בית המשפט אל הודעה על מקרה ביטוח - רכב ואל הצהרת הנהגת.

לטענת הנתבעות מס' 3 ו-4, רכב הנתבעות מס' 1 ו-2 לא שמר מרחק כנדרש מרכב התובע ופגע בו מאחור. רק אז וכתוצאה מהתרחשות התאונה כאמור, פגע רכב הנתבעות מס' 3 ו-4 קלות, באחור רכב הנתבעות מס' 1 ו-2. כתוצאה מהפגיעה כאמור לא נהדף האחרון לעבר רכב התובע ואין בין נזקי התובע לבין הנתבעות מס' 3 ו-4 דבר.