נוטי נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

פסק דין

זהו ערר על סירוב המשיבה להכיר בזכאות העוררת לפי חוק ההטבות לניצולי שואה תשס"ז- 2007 (להלן חוק ההטבות). העוררת עלתה ארצה בשנת 1981 ועל כן חוק נכי רדיפות הנאצים אינו חל עליה.

להלן תמצית קורותיה בתקופת השואה:

נולדה בשנת 1940 בביסטריצה ברומניה שבאזור טרנסילבניה שסופח להונגריה. לדבריה, בשנת 1943, בשל חשש לגורלה ולגורל אחיה ועל מנת להציל חייהם, מסרו אותם הוריה לאישה נוצרייה אשר החביאה אותם, תמורת תשלום, בביתה עד סוף המלחמה. הילדים הוסתרו במרתף ולדברי העוררת לא ראתה אור יום במשך שנתיים ימים והוחזרה לידי אמה חולה ומורעבת.

העוררת לא הופיעה בפני הוועדה. בא כוחה סבר שבשל היתה תינוקת בתקופת המלחמה, עדותה לא תוכל לשפוך אור על הגרסה שמסרה במסגרת תביעתה.

העוררת אינה טוענת ששהתה בגטו או במחנה, תנאי סף לתחולת חוק ההטבות לפי סעיף 3 לחוק, אך בא כוחה גורס כי מאחר ומרבית יהודי ביסטריצה והאזור נלקחו למחנות השמדה, יש לראות את המגורים שם "כהמצאות במעין גטו או מחנה".

מבלי להיכנס לשאלות העובדתיות העולות מגרסת העוררת, על פי הפרשנות הפסיקתית לחוק ההטבות, לא ניתן לחרוג מהקריטריונים שנקבעו לתחולתו ולהכיר בזכאותם של ניצולי שואה שלא התקיים בהם אחד התנאים המוקדמים הקבועים בסעיף 3(א)(1). ראה קובנט ואח' נ' הרשות המוסמכת וכן, למשל, ע"ר 1754-08 (מחוזי ת-א) סלה גלס נ' הרשות המוסמכת שניתן לאחרונה.

לאור האמור לעיל, אנו נאלצים לדחות את הערר.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ז טבת תשע"א, 03 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: