נוהא סברי אלמקאדמה ואח' נ' מדינת ישראל

פסק דין

בהחלטה מיום 15.1.13, התקבלה בקשת הנתבעת, לחייב את עו"ד יונס תמים, להמציא יפוי כח ערוך ומאושר כדין, תוך 14 ימים, שאם לא כן, תמחק התביעה.

בהחלטה האמורה נקבע, כי אין די במסמך הנושא כותרת "יפוי כח", אשר נחתם לכאורה, בפני מר איאד אלעלמי, שהינו לדברי עו"ד יונס תמים, חבר לשכת עורכי הדין הפלסטינים, ומנהל המחלקה המשפטית במרכז הפלסטיני לזכויות אדם בעזה.

עד כה, לא הומצא יפוי כח כאמור באותה החלטה, ובתשובתה מהיום לתגובת עו"ד תמים להחלטה האמורה, חזרה הנתבעת על בקשתה למחוק את התביעה, בין היתר, בשל אי המצאת יפוי כח כאמור.

טענות זהות נדונו בפסה"ד של מותב זה, בת.א 11716-01-11 עזבון המנוח עאמר אברהים בעלושה ז"ל נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 16.1.13), וסבורני כי הנימוקים שפורטו שם, מחייבים קבלת בקשת הנתבעת גם בתיק דנא. בפסה"ד האמור נקבע בין היתר:

" הסמכות להורות על המצאת ייפוי כוח לתיק ולב"כ הנתבעת, מסורה בידי ביהמ"ש מכח הוראת תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי, המורה: "כל פעולה בבית משפט הנדרשת מאת בעל דין או המותרת לו על פי דין, רשאי בעל דין לעשותה בין בעצמו ובין על ידי עורך דין שהודיע בכתב הטענות הראשון שהוא מגיש, שיש בידיו ובידי עורכי הדין הכלולים ברשימה כאמור בתקנה 472א ייפוי כוח מטעם בעל הדין, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין; אין בהוראת תקנה זו כדי למנוע מבית המשפט לחייב, ביזמתו או לפי בקשה, את המצאת ייפוי הכוח לכל בעל דין או לבית המשפט".

הצורך בהמצאת ייפוי כוח עולה בענייננו ביתר שאת, משום שהתובעים אינם תושבי מדינת ישראל, ואין חולק, כי לא התייצבו בפני עוה"ד בעצמם, אלא ע"פ הנטען, התייצבו בפני מר איאד אלעלמי, אשר אינו יכול להתייצב בבית המשפט, ולהעיד על נכונות האמור במסמך. על פני הדברים, עולה גם שאלה בדבר הסכמת התובעים ליצוג, והבנתם את ההליך, על רקע פעילותו של "המרכז הפלסטיני לזכויות האדם", אשר כנלמד מדברי עוה"ד בהליך אחר, שוקל לצד האינטרס של התובעים עבורם הוא פועל, גם אינטרסים כלליים, והדבר מתבטא במימון הערובות בתיקים מסוימים, ע"פ שיקולים שלא הובהרו.

יודגש, כי כפי שטענה הנתבעת, אין מדובר בדרישה פורמלית גרידא, שכן כל עוד לא הובהרה שאלת הייצוג, לא ניתן לשלול סבירות האפשרות, כי ההליך כולו, לרבות כל החלטה שתינתן במסגרתו, יהיו בטלים. יש ליתן גם משקל, לקושי העומד בפני הנתבעת, בניהול הליכים מסוג זה, עליהם עמד ביהמ"ש המחוזי הנכבד בנצרת, ברע"א 41806-11-12, נגוא שיך ואח' נ' מדינת ישראל ואח', תוך ניתוח תכלית התיקונים בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), אשר הטיל מגבלות פרוצדורליות שונות על תובעים, במטרה להקל על המדינה בתביעות של תושבי הרשות הפלסטינית.

סעיף 24 לחוק לשכת עורכי הדין, מורה:

"24.אדם כשיר להיות עורך דין אם נתקיימו בו אלה:

(1)הוא בעל השכלה משפטית גבוהה;

(2)עבר תקופת התמחות;

(3)עמד בבחינות הלשכה;

הכל לפי המפורט בפרק זה".

לא נטען, וממילא לא הוכח, כי תנאים אלה מתקיימים במר אלעלמי, ועל כן, לענין סמכותו לאשר ייפוי כוח לעוה"ד יונס תמים, אין לראות במר אלעלמי, עו"ד, כהגדרתו בסעיף 24 לחוק.

המסמך גם איננו מקיים את התנאים שנקבעו לענין הוכחת תעודות חוץ, בסעיף 30 לפקודת הראיות, שלשונו:

"יפוי-כוח או כל מסמך אחר שבכתב שנערכו או שהוצאו במקום שמחוץ לשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, מותר, בכל משפט או ענין אזרחיים, ובכפוף לכל סייג מוצדק, להוכיחם באישורם של הצדדים שהוציאום, או בהצהרה שבכתב על אחד מעדי האימות, שנמסרו כנחזה בפני אחד מאלה:

(1)נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו על גבי המסמך או בנספח אליו;

(2) נוטריון ציבורי, וקיימו בכתב חתום בידו ובחותמתו הנוטריונית ואומתו בכתב בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראל ובחותמתו הרשמית על גבי המסמך או בנספח אליו".

המסמך שצורף לתשובה, אינו מהווה ייפוי כוח כדין, ואין בו להניח את הדעת, לענין ייצוג התובעים ע"י עו"ד יונס תמים.