נודלמן ואח' נ' חברה ישראלית למנועים וטריילרים בעמ ואח'

החלטה

1.בפני בקשת התובע, שהוגשה ביום 12.11.13, להוצאת נספחים מתצהיר לוינסון מתיק בית הדין, כמו גם להוצאת נספחים מתצהיר קפון, ולהוצאת כל תצהירו של מר רווח.

הבקשה להוצאת נספחים

2.הטיעון המרכזי בבקשה הינו שהראיות שהוצאתן מתבקשת לא גולו על ידי הנתבעת במסגרת הליכי גילוי המסמכים שקדמו להגשת תצהירי הצדדים, וכי הנתבעת "גילתה" אותם באיחור גדול, רק במסגרת תצהיריה.

3.מתגובת הנתבעת לבקשה עולה שהיא מודה, גם אם בחצי פה, בכך שלפחות חלק המסמכים שהוצאתם מתבקשת אכן לא גולו על ידה בשלב גילוי המסמכים. משכך, שמה הנתבעת את הדגש בהתנגדותה לבקשה כך שמדובר במסמכים הרלוונטיים לשיטתה למחלוקות שבין הצדדים, וכן על ההלכה לפיה על בית דין זה לנהוג בגמישות במתן רשות לצירוף ראיות לתיק בית הדין, גם בשלבים מתקדמים של ההליכים, ובלבד שיש בהם לכאורה כדי לסייע לבית הדין לרדת לחקר האמת.

3.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לכאן ולכאן, החלטתי לדחות את הבקשה להוצאת הנספחים מתצהירי לוינסון וקפון, שכן שוכנעתי שלפחות לכאורה (ומבלי לקבוע מסמרות בשאלת המשקל הראייתי) המדובר במסמכים רלוונטיים שעשויים לסייע לבית הדין בחקר האמת.

4.יחד עם זאת, אני סבור שנכון להשית על הנתבעת הוצאות משפט משמעותיות לטובת התובע, שכן אין ספק בעיני שהעובדה שהנתבעת לא גילתה לו את הנספחים (או חלקם) בשלב גילוי המסמכים גרמה לו ועוד תגרום לו להוצאות משפט משמעותיות. ודאי וודאי שאין בצירופו לתגובת הנתבעת של "תצהיר גילוי מסמכים משלים" מאת מר לוינסון כדי לרפא את הפגם באי גילוי המסמכים בשלב הדיוני המתאים.

נוכח כל האמור, הריני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות בסך 8,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום וללא קשר לתוצאות התיק העיקרי, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

5.כמו כן ניתנת בזה רשות לתובע, כפי שביקש לחלופין, להגיש תצהירי הזמה מטעמו. זאת, אך ורק במענה לאותן ראיות שלא היו ידועות לו במועד שבו הגיש תצהיריו, מאחר שלא הועברו אליו בשלב גילוי המסמכים. תצהירי ההזמה יוגשו עד ליום 6.3.14.

הבקשה להוצאת תצהיר החוקר הפרטי מר רווח

6.אשר לבקשה להוצאת תצהיר החוקר הפרטי מר רווח מתיק בית הדין – לאחר שעיינתי בתצהיר זה, ספק בעיני בדבר מידת הרלוונטיות של כל האמור בו לצורך המחלוקות שבתיק. זאת ועוד, התצהיר הינו קצר יחסית (ארבעה עמודים), רצוף עדויות שמיעה, ולא צורפו לו נספחים כלשהם, באופן ההופך לכמעט בלתי אפשרי את היכולת להעריך את נכונות האמור בו. כך ורק לדוגמא, התצהיר מתייחס לשורה של הליכים משפטיים שהתנהלו לפי הטענה בעניינו של התובע, אך לא מצרף אסמכתא כלשהי ביחס אליהם, ולגבי חלק מההליכים מתוארות "תביעות שמנוהלות" בלי לפרט אודות תוכן התביעות, מה עלה בגורלן וכדומה. דוגמא נוספת הינה עדות בדבר תוצאות תשאול שביצע מר רווח לעובדי טרהטק, מבלי לפרט מהם שמות אותם עובדים שתושאלו, מה אמר כל אחד מהם וכולי.

7.נוכח כל האמור, אציע לנתבעת לשקול בשנית את הכללת תצהיר החוקר הפרטי במסכת ראיות, שכן אף אם תידחה הבקשה להוצאת התצהיר כולו מהתיק, בהתאם להלכה לפיה על בית דין זה לנהוג בגמישות בכל הנוגע לקבילותן של ראיות, סביר להניח שהמשקל הראייתי שיינתן לו יהא אפסי. זאת, מכל הטעמים אותם פירטתי קודם לכן, וכן מאחר שלתצהיר לא צורף דו"ח החקירה הפרטי שערך החוק (לרבות העתק מתמונות, הקלטות וחומרי וידאו וחומרים אחרים שהופקו על ידו במהלך החקירה).

למען הסר ספק, ככל שהנתבעת תעמוד על הכללת התצהיר במסכת ראיותיה, תינתן ההחלטה לגופה של הבקשה להוציאו מהתיק על ידי המותב, במהלך דיון ההוכחות.

ניתנה היום, ז' אדר תשע"ד, (07 פברואר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: