נוגזר נ' מנסוריאן

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע שטר וכן בקשה להארכת מועד.

האזהרה הומצאה למבקשת ביום 21/1/10 מכאן שאת ההתנגדות היתה צריכה להגיש המבקשת עד ליום 10/2/10. ההתנגדות הוגשה ביום 20/6/10.

בבקשה מציינת המבקשת כי היא מבקשת הארכת מועד כדי "להגיע לפשרה".

אין ספק כי נימוק זה אינו מהווה טעם מיוחד להארכת מועד שכן על פי הפסיקה טעם מיוחד הינו טעם אשר אינו בשליטת המבקש. הנימוק שהציגה המבקשת אינו מהווה כלל נימוק להארכת מועד ובוודאי שאינו טעם מיוחד.

אשר על כן, אין לקבל את הבקשה להארכת מועד.

למעלה מן הצורך, אתייחס גם להתנגדות גופה.

המבקשת מאשרת כי השיק חזר ולא הציגה כל טעם משפטי המהווה הגנה ראויה מפני התביעה. המבקשת עצמה מציינת כי ברצונה להסדיר את החוב אלא שהיא מתנגדת לשלם הפרשים כלשהם ומבקשת לשלם את סכום השיק – 180 ש"ח אשר נמשך ביום 29/12/07. המבקשת מאשרת בחקירתה כי היא ידעה שהשיק חזר ואף תארה לעצמה שהשיק הינו השיק שמסרה לזוכה. לטענתה, פנתה לבית העסק על מנת להסדיר את החוב, אך בסופו של דבר המתינה לפנייה של בעל העסק, פנייה אשר לטענתה לא הגיעה עד לפתיחת תיק ההוצל"פ. על כך מופנית טרונייתה של המבקשת.

בראשית דבריה טענה המבקשת כי אין זה סביר בעיניה לשלם את סכום החוב בתיק ההוצל"פ העומד היום על סך 1,400 ש"ח. בחקירתה הודתה המבקשת כי כאשר קיבלה את האזהרה שוחחה בטלפון עם ב"כ הזוכה ובאותה עת הסכום עמד על סכום של כ-528 ש"ח וגם הסכום הזה סירבה המבקשת לשלם כיוון שלטענתה אין מדובר בסכום סביר. חבל שהחייבת לא סילקה את חובה מיד כאשר קיבלה את האזהרה ולמעשה אין לה אלא להלין על עצמה כיוון שאיפשרה במחדלה לחוב לתפוח ולהגיע לסכום של 1,400 ש"ח וזאת נוכח הליכים אשר הפעיל ב"כ הזוכה כדין לצורך גביית החוב.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה להארכת מועד וכפועל יוצא אני דוחה את ההתנגדות. לפנים משורת הדין אחייב את המבקשת בהוצאות מופחתות בסך של 500 ש"ח בצירוף מע"מ.

הליכי הוצל"פ בתיק 1801876108 ימשכו כסידרם.

ניתנה והודעה היום ד' שבט תשע"א, 09/01/2011 במעמד הנוכחים.

רבקה ארד, רשמת

הוקלד על ידי: עינת שי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: