נוג'ידאת נ' סונול ישראל בעמ

פסק דין

1. בפני ערעורו של המערער, על החלטותיו של רשם ההוצאה לפועל דניאל הורוביץ, שניתנו ביום 14.04.13 ו 03.06.13, בהן דחה כבוד הרשם את בקשת ה"פרעתי" של המערער ואת התנגדותו למימוש המשכנתא.

עיקרי העובדות הצריכות לענייננו:

2. בין המערער, לבין המשיבה, חברת סונול, קשר עיסקי משנת 1997.

בתאריך 09.04.13 הגיש המערער בקשה בטענת פרעתי בתיק ההוצאה לפועל בו נוקטת המשיבה כנגדו בהליכי מימוש משכנתא.

בתאריך 14.04.13 דחה כבוד הרשם את בקשתו.

בתאריך 27.05.13 הגיש המערער בקשה לעיון חוזר ועיכוב הליכים, בה טען כי ההחלטה הנ"ל מתאריך 14.04.13 לא הומצאה לידיו, ודבר קיומה נודע לו רק בתאריך 23.05.13, כבוד הרשם דחה את בקשתו וקבע כי אינו מקבל את טענתו כי לא קיבל את ההחלטה , שכן ההחלטה ניתנה בבקשה שהגיש המערער בעצמו בתאריך 09.04.13, והיה עליו לברר מה עלה בגורלה.

בתאריך 05.06.13 הגיש המערער בקשה לעיון חוזר בשנית.

בתאריך 17.06.13 דחה כבוד הרשם את טענותיו וקבע כי אין עילה לעיון חוזר.

טענות המערער:

3. המערער טוען כי ההחלטה מתאריך 14.04.13 לא הומצאה לידיו ודבר קיומה נודע לו רק בתאריך 23.05.13, וכי יש לבטל החלטה זו ו/או לשנותה מאחר והתקבלה במעמד צד אחד ותוך פגיעה בזכויותיו הדיוניות והמהותיות.

המערער טוען כי ההחלטה מתאריך 14.04.13 הינה החלטה חלקית ומוטעית , ולפיכך יש לעיין מחדש בטענת "פרעתי" או לקבל החלטה משלימה בה.

המערער טוען כי מאחר וההחלטה מתאריך 14.04.13 לא הומצאה לידי המערער במועדה, אלא נודע לו רק בתאריך 23.05.13 עקב המצאתה באותו יום של החלטה אחרת מתאריך 16.05.13 של כבוד הרשם בתיק ההוצאה לפועל, יש ליתן למערער הזדמנות ראויה לפעול על פיה , ליתן לו שהות בת 21 ימים לפנות לבית המשפט שדן בהליך שמתנהל בין הצדדים בבית משפט השלום בנצרת , לשם עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל עד להכרעה בהליך.

המערער טוען כי שגה כבוד הרשם בשגגה דיונית שהביאה לעיוות דין וקיפוח זכויות המערער, משלא דן בכל הטענות שהעלה המערער , וכי שגה משלא קיבל את הטענות , שהיה בהם כדי לקבל את המבוקש , לסגור את תיק ההוצאה לפועל , להכריע בטענות להעביר את הדיון בהם לכבוד בית המשפט המוסמך ישירות, מבלי להמליץ למערער לעשות כן בהחלטתו מיום 14.04.13 כתנאי לעיכוב הליכי התיק, וכי כבוד הרשם לא התייחס בהחלטתו לטענותיו של המערער.

המערער טוען כי במסגרת טענותיו בבקשת הפרעתי נטען כי ההסכם קובע תנאים מתלים , שרק בהתקיימם הייתה רשאית המשיבה לדרוש את קבלת הכספים המובטחים בשטר המשכנתא .

המערער טוען כי המשיבה במעלליה ובמחדליה היא שהביאה להכשלת הקשר החוזי בין הצדדים ולמצער לסיכולו, במובנם של דיני החוזים, וכי הדין קובע כי בנסיבות בהם החוזה סוכל על ידי הצד הטוען לאכיפת חיובים חוזיים ו/או בנסיבות בהם ממילא החיובים בקשר החוזי היו חיובים תלויים , שהתנאי למימושם טרם התקיים אזי מופטר המערער מקיומם.

המערער טוען כי תחנת התדלוק טרם החלה בפעילותה מאחר וטרם הסתיימה בנייתה ,וכספי החזר ההלוואה שהיו צריכים להתקבל מתוך הפעלתה, טרם התקבלו, וכי הצדדים עצמם הכירו במניעה זו כהצדקה לדחיית המועדים להחזרי ההלוואה , ובהסכמיהם המאוחרים הכרה זו קיבלה את ביטוייה, כלומר גם מתוקף דיני הסיכול וגם מתוקף הדינים העוסקים בפרשנות חוזית , ראוי היה שלא לאפשר את המשך קיומו של תיק ההוצאה לפועל, וכי כבוד הרשם התבקש לקבוע כי מאחר והחיוב החוזי התלוי טרם נכנס לתוקפו, ולחילופין, עקב סיכול קיומו של הקשר החוזי בשלב זה , לא נזקפת למשיבה זכות לביצוע שטר המשכנתא, וכי היה על כבוד הרשם לא להתיר את קיומו של תיק ההוצאה לפועל , מהטעם של יעילות דיונית ומניעת התערבות בהליך תלוי ועומד, וכי היה עליו להפנות את הצדדים לבית המשפט באופן שרק בסופו של הליך בירור המצב המשפטי בין הצדדים יוכלו על בסיס ההכרעות לפנות להליכי אכיפתן של ההכרעות הנ"ל, וכי היה על כבוד הרשם מאותם טעמים לפחות לעכב את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל עד לבירור המחלוקות בבית המשפט.

המערער טוען כי תוכן היחסים החוזיים בין הצדדים , שעל בסיסם נקשרו הצדדים בהסכם ההלוואה , ממילא השתנו בהסכמים המאוחרים שביניהם , ועמם אין תחולה ותוקף לשטר המשכנתא כהוויתו, וכי היה על כבוד הרשם להפנות את הצדדים לבירור העניין במסגרת תביעת המערער.

המערער טוען כי המשיבה הגישה את שטר המשכנתא לביצוע רק בעקבות הגשת התביעה נגדה.

המערער טוען כי כבוד הרשם לא דן בטענת הפרעתי שהגיש, וכי טעה כבוד הרשם כאשר לא העביר את הדיון במחלוקות נשואות התיק לבית המשפט, וכי שגה כאשר לא קיבל את טענת המערער כי לא קיבל את ההחלטה מתאריך 14.04.13, וכי שגה כבוד הרשם כאשר לא איפשר למערער לפעול כאמור בסעיף 5 להחלטתו מתאריך 14.04.13 ולפנות לבית המשפט, שכן ללא קשר לסוגיית ההמצאה של ההחלטה מתאריך 1.04.13 , ממילא רשאי כבוד הרשם לעיין מחדש בהחלטותיו , לתקן כל פגם בהליך, ולהאריך את המועד שנקבע בסעיף 5 להחלטתו.