נוג'ידאת נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה בתאריך 6/6/10, למשך 60 יום, עקב גרימת תאונת דרכים.

אין מחלוקת כי בתאריך 4/6/10 סמוך לשעה 19:30 נהג המבקש ברכב מסוג טנדר איסוזו מכוון עילבון לכיוון כללי צומת גולני. בשלב מסוים עצר המבקש בשול מימין לנתיב נסיעתו וביצע פניית פרסה.

עפ"י החשד, יצא המבקש בפתאומיות מן השוליים לנתיב נסיעתו, החל לפנות שמאלה על מנת לבצע פרסה וחסם בכך את נתיב הנסיעה. אופנוע שהגיע מכיוון כללי עילבון לכיוון כללי צומת גולני התנגש ברכבו של המבקש, שחסם באופן פתאומי את נתיב נסיעת האופנוע. כתוצאה מן התאונה נגרמו חבלות של ממש לנהג ולנוסע שרכבו על האופנוע וכן למבקש, הרכב בו נהג המבקש נפגע מצדו השמאלי–אחורי ואילו האופנוע נשרף כליל.

ב"כ המבקש טען כי לא קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש וכי האשם בתאונה הינו נהג האופנוע המעורב אשר נסע במהירות מופרזת והתנגש ברכבו של המבקש, אשר ביצע פרסה בבטחה. עוד טען ב"כ המבקש כי למעורבים נגרמו פגיעות קלות בלבד ולא חבלות של ממש. ב"כ המבקש הוסיף כי המבקש אינו מסוכן לציבור שכן עברו איננו מכביד והביא בפני בית המשפט את נסיבותיו האישיות של המבקש המצדיקות לטעמו ביטול הפסילה או קיצור משכה.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה, טען כי קיימות ראיות לכאורה, הציג את תיק החקירה והסביר כי יוגש כתב אישום. ב"כ המשיבה הפנה לעברו התעבורתי של המבקש המלמד לטעמו על מסוכנותו וכן טען למסוכנות המבקש נוכח התאונה ותוצאותיה הכוללות חבלות של ממש.

לאחר עיון בתיק החקירה הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אחריות המבקש לגרימת התאונה ותוצאותיה.

הבוחן, מר מרק ארליכמן, קובע בדו"ח הבוחן, המגובה בתרשים ובתמונות, כי רכבו של המבקש ביצע פניית פרסה משול ימני לכוון כללי צומת קדרים וחסם דרך לאופנוע שהגיע מאחוריו. האופנוע התנגש עם חזיתו בדופן שמאל של רכב המבקש בנתיב נסיעתו מכוון צומת קדרים לצומת גולני. עוד התרשם הבוחן כי הדרך ומצב רכבו של המבקש לא היוו את הגורם לתאונה. את מקום ההתנגשות, על נתיב נסיעת האופנוע, קבע הבוחן לפי ריכוז השברים בנתיב נסיעת שני כלי הרכב. הבוחן קבע כי ביום התאונה בשעה 19:55, כשהגיע לזירה היתה במקום ראות של אור יום ושדה ראיה של לא פחות מ-300 מטרים.

הנזק ברכב בו נהג הנאשם עולה בקנה אחד עם ממצאי הבוחן.

נהג האופנוע, מר עלא אבו זהיר, טען כי נהג במהירות של 70-80 קמ"ש. מרחוק הבחין בשול הימני ברכבו של המבקש כשהוא בעצירה מוחלטת, ללא איתות או אורות אחרים. בעת שהיה קרוב מאד לרכבו של המבקש, החל המבקש לבצע פרסה בפתאומיות, כשהוא עולה על נתיב נסיעת האופנוע וחוסם אותו בהטייה שמאלה. בטרם הספיק נהג האופנוע להגיב, התנגש ברכב המבקש בחלקו האחורי שמאלי והאופנוע נשרף.

תאור דומה של מהלך האירוע מוסר הנוסע באופנוע, מר רושרוש חליל. הנוסע הבהיר כי עובר לתאונה נסעו באופנוע במרכז הנתיב בו ארעה התאונה.

עד אובייקטיבי בשם גול קאסם מסר כי נסע בעקבות האופנוע המעורב, מכוון צפון לכוון כללי צומת גולני ולכן היה עד לתאונה. העד נסע במהירות של כ-60 קמ"ש ואילו האופנוע נסע באותה מהירות "אולי קצת יותר מהר". העד מוסיף כי רכב הטנדר (של המבקש-עב"א) שעמד בשוליים "פתאום התחיל לעשות פרסה מימין לשמאל כדי לחזור לכוון כללי צפון והאופנוע לא הספיק לעשות כלום כי היה ממש קרוב לטנדר והתנגש עם הגלגל הקדמי שלו בדופן שמאל של הטנדר באזור גלגל אחורי. היתה מכה חזקה והאופנוע התפוצץ ואנשים עפו ממנו...הטנדר...עמד מחוץ לקו הצהוב ועשה פרסה ממש על האופנוע. האופנוע נסע במרכז הנתיב הימני". העד מבהיר כי אינו מכיר איש מהמעורבים בתאונה.

רוכבי האופנוע ומר קאסם מוסרים כי היה "אור יום" בעת התאונה.

בתאריך 4/6/10, בעת השימוע, טען המבקש בפני הקצין הפוסל: "אין לי מה להגיד. להחלטתך". המבקש לא טען כי התאונה ארעה בגין התנהגות רוכב האופנוע.

באותו מועד סירב למסור הודעה במשטרה בטרם יוועץ בעורך דין ומשום שאינו מרגיש טוב עקב התאונה.

בתאריך 6/6/10, לאחר שהתייעץ עם עורך דין, מסר המבקש הודעה לפיה האשם רובץ לפתחו של נהג האופנוע, אשר נסע במהירות מופרזת וללא אורות והפתיע את המבקש במהלך ביצוע פרסה. דברים דומים טען בבית המשפט, כאמור לעיל.

המבקש טען כי לפני הפניה שמאלה לשם ביצוע הפרסה, הביט לשני הצדדים, אולם לא הביט לאחור כי יש "ארגז" על הרכב בו נסע, אשר מסתיר את שדה הראיה לאחור (עמ' 3 ש' 54-62 להודעת המבקש). המבקש הסביר כי זו לו ההזדמנות הראשונה בה נהג ברכב זה וכי זו ההזדמנות הראשונה בה ביצע פרסה במקום התאונה. למרות זאת לא מצא לנכון להביט לאחור טעם ביצוע הפרסה כדי לוודא שאינו מפריע לתנועה או מסכן את עוברי הדרך.

עוד טען המבקש בהודעתו כי לא הבחין כלל בכלי רכב בכביש (עמ' 3 להודעתו), בעת שהחל לבצע את הפרסה. בפועל, בעקבות האופנוע נסע רכבו של מר קאסם. עדויות מר קאסם, העד האובייקטיבי, ועדויות נהג ונוסע האופנוע, בדבר נסיעתם במהירות סבירה לקראת מקום עמידת רכבו של המבקש, מחזקות את דברי המבקש כי לא הביט לאחור טרם ביצוע הפרסה ולכן לא הבחין באף אחד מהם.

לא התעלמתי מן העובדה כי במקומות אחרים בהודעתו טען המבקש כי כן הביט לאחור טרם הפרסה וכי יכול היה לראות אחורה וקדימה "לרחוק", אולם לגרסאות השונות בעניין זה יינתן משקל ראייתי מתאים בבוא בית המשפט לשקול שיקולי מהימנות במסגרת התיק העיקרי.

טענת המבקש בהודעתו מיום 6/6/10 ובבית המשפט כי נהג האופנוע גרם לתאונה שכן נסע ללא אורות ובמהירות מופרזת, טענה שאינה מתיישבת עם טענה אחרת שהעלה בהודעתו זו לפיה לא הבחין כלל באופנוע ואף לא שמע אותו מתקרב אליו עד להתנגשות. אין חולק כי האופנוע עלה באש בעקבות ההתנגשות ולכן לא היה סיפק בידי המבקש, לפי גרסתו שלו, לראות את מהירות נסיעת האופנוע ואת פנסי האופנוע.