נוביקוב נ' א.י.ס טרייד אין ישראל ושות' בע"מ ואח'

פסק דין

לפני תביעה כספית לתשלום 31,638 ₪ המהווים לטענת התובע כספים המגיעים לו מהנתבעים וכן תביעה לתשלום הוצאות משפט.

לגרסת התובע הוא חיפש רכב והגיע למודעה בלוח "יד 2" שם הוצע למכירה רכב מסוג טויוטה יאריס מודל 2010 עם 1800 ק"מ "שמור כחדש" (להלן:"הרכב"). הוא התקשר לאשת הקשר שבמודעה-איריס וזו אמרה לו להגיע לרחוב יפו 124 בחיפה, כשהגיע סמוך למקום הופנה למגרש מכוניות סמוך שם הוחזק הרכב ע"י מה שנחזה בפניו ןלטענתו כמגרש השייך לסוכנות משנה של טויוטה .

המגרש נשא שלט של הנתבעת 1. כשנכנס התובע למגרש פגש במר עמיאל שגם הוא הציג את הנתבעת 1 כמגרש המוכר רכב משומש עבור חברת טויוטה, מצג זה שיווה למקום אופי של מקום מהימן.

מר עמיאל הציג לו את הרכב, שיבח והילל אותו ודרש בשל נתוניו המצוינים מחיר מחירון מלא שעמד על 91,000 ₪.

התובע השתכנע ונחתמה עסקת טרייד אין במסגרתה מסר את רכבו מסוג אופל קורסה, זוכה ב-15,000 ₪ (המחירון עמד על 20,600), הוסיף את היתרה בסך 76,000 ₪ ורכש את הרכב במחיר המחירון המלא.

לאחר שרכש את הרכב שמע ממכריו כי הנתבעת 1 מעורבת בתביעות מהן עולה חשש למרמה. התובע ביקש לברר ופנה לחברת טויוטה ולבעליו הקודם של הרכב מהם התבשר כי הגם שמדובר ברכב כמעט חדש הוא איננו נהנה מאחריות היבואן היות והיה מעורב בתאונה קשה, הורד מן הכביש, בעליו קיבל בגינו פיצוי מלא והרכב לא תוקן במוסכי היבואן.

התובע פנה לנתבעת 1, דיבר עם מר עמיאל וזה ביקש ממנו להגיע למחרת.

כשהגיע התובע למחרת יחד עם חברו מר גנדי, ביקש לבטל את העסקה, הוא סורב כשבתחילה הוכחשה מעורבות הרכב בתאונה ואח"כ נאמר לתובע שמדובר בתאונה קלה, התובע התעקש ואז הוצב בפניו תנאי לפיו ישלם 20% כדמי ביטול.

במקביל בדק התובע את הרכב במכון בדיקה והתברר לו שהרכב לקוי מכנית ובטיחותית והיה מעורב בתאונה קשה.

משכך הפסיק התובע את השימוש ברכב ונזקק למוניות ולרכב חלופי.

משבקשותיו לביטול העסקה נדחו ולא זכו למענה חיובי, פנה התובע לבית המשפט בהליך של המרצת פתיחה ואז הופתע לגלות שהנתבעת מסרה לבית המשפט הסכם רכישת רכב בו נרשם שהתמורה בגינו עומדת על 82,000 ₪ כאשר התובע טוען שמעולם לא חתם על מסמך זה.

באותו הליך סוכם כי התובע ישיב את הרכב לנתבעת והיא תשיב לו 65,000 ₪ וכך נעשה.

כשהגיע למסור את הרכב גילה כי על הקיר במקום נתלתה תעודת התאגדות של נתבעת 3.

התובע הגיש גם תצהיר מטעם חברו-מר גנדי שהתלווה אליו עת הגיע למגרש הנתבעת 1 לאחר העסקה וביקש לבטלה.

הנתבע 2 טוען כי אין כלפיו יריבות, הוא "משקיע" בחברות הנתבעות והוא גם בעל מניותיהן ברם הן אישיות משפטיות נפרדות ואין פירוט של עילה להרמת מסך. הנתבע 2 הדגיש בעדותו שלמעשה אין לו מעורבות כלשהי בניהול החברות.

לתיק הוגש גם תצהירו של מר כהן אלון שטוען כי הרכב הוצג מלכתחילה כרכב שעבר תאונה קשה ולכן ניתנה הנחה של 10% ממחירו וזאת בנוסף לאחריות של שנתיים על מנוע וגיר.

לגרסת מר כהן, התובע ביקש לבצע טרייד אין, רכבו נבדק ונמצא לקוי ולכן סוכם כי עבורו יזוכה התובע ב-6000 ₪ בלבד, ההסכמות והגילוי בדבר התאונה מחד גיסא וההנחה בגינה מאידך גיסא באו לידי ביטוי בזיכרון דברים שנחתם בין הצדדים.

העדים נחקרו, ב"כ הצדדים סיכמו ואילו פסק הדין ינומק באופן תמציתי וברוח תקנה 214ט"ז לתקסד"א.

למעשה, המחלוקת "האמיתית" בין הצדדים מצומצמת מאד ונוגעת לשאלה האם בפני התובע הוצג מצג שווא לפיו מדובר ברכב ב"מצב חדש" והוסתרה עובדת מעורבותו של הרכב בתאונה קשה?