נוביקוב נ' מדינת ישראל

החלטה

1.הבקשה שבפני היא בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של המבקש, אשר הורשע בת"פ 38125-04-11 בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. גזר הדין, אשר ניתן ביום 1 ביולי 2012, קבע כי על המבקש לרצות עונש מאסר בן 22 חודשים בניכוי 10 ימי מעצר. תקופה זו מורכבת מהעונש שהוטל עליו עקב הרשעתו בעבירה ומהפעלת עונש מאסר מותנה שנגזר על המבקש בת"פ 4130/39.

במסגרת ההליכים שוחרר המבקש בערבויות ובתנאים מגבילים. מאז, מצוי המבקש במעצר בית מלא, לרבות איזוק אלקטרוני, בתנאים מגבילים אשר קוימו על ידיו. בהחלטה קודמת עוכב ביצוע עונש המאסר בפועל עד ליום 12.8.2012.

2.המבקש הורשע, כאמור, בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. כפי שנקבע בהכרעת הדין, על יסוד עדויות שנמצאו על ידי בית המשפט מהימנות ותומכות אלו באלו, האירוע אשר בגינו הוגש כתב האישום אירע ביום 21.4.2011, עת הובא המבקש לתחנת משטרה, בה הודע לו כי הוא עצור בחשד לביצוע עבירה. לאחר שנאזקו רגליו, תקף המבקש את השוטרת אשר ביקשה לאזוק את ידיו מאחורי גבו – קילל, דחף והיכה אותה – וההשתלטות עליו הצריכה שימוש באקדח מסוג "טייזר", בגז פלפל, והתערבות של שוטרים נוספים. כאמור בהכרעת הדין ובגזר הדין, מדובר בתקיפה חמורה.

3.המבקש הגיש ערעור על פסק הדין, הן לגבי הכרעת הדין והן לגבי העונש שנגזר עליו. ערעור זה עתיד להידון בעוד כחודשיים וחצי, ובהוראת כב' הנשיאה, כב' השופטת ברלינר, יוגש עד לאותו מועד תסקיר שירות המבחן לגבי המבקש.

בהודעת הערעור טען המבקש כי הרשעתו מרחיקת לכת וכי ראוי היה להרשיעו בעבירות חמורות פחות מהעבירה בה הורשע - "תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו" (סעיף 273 לחוק העונשין) ו"הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו" (סעיף 275 לחוק העונשין) – כלומר, השמטת הנסיבות המחמירות שבהרשעה, בין היתר בטענה לפיה התקיפה נעשתה תוך "אבדן עשתונות ברגע של מצוקה".

עוד נטען בהודעת הערעור, כי ראוי היה ליתן משקל רב יותר לשיקולים לקולא הכרוכים בנסיבותיו האישיות של המבקש ובנסיבות מעצרו.

בדיון טען ב"כ המבקש כי מעצר הבית והתנאים המגבילים מקוימים על ידי המבקש ללא דופי. עוד ציין כי נסיבותיו האישיות של המבקש, בפרט היותו אב לשני תינוקות, מצדיקות את עיכוב ביצוע עונשו. אם לא יעוכב הביצוע והמבקש יחל לרצות את עונש המאסר, יסוכלו סיכויי הערעור ובכך תיפגע זכות חוקתית של המבקש.

4.המשיבה מתנגדת לבקשה לעיכוב ביצוע. בתגובתה ובדיון שהתקיים בפניי ציינה המשיבה כי המבקש בעל עבר פלילי עשיר אשר לא נרתע מביצוע העבירה כלפי שוטר, על אף שבאותה עת היה תלוי ועומד כנגדו עונש מאסר על תנאי בן 12 חודשים. עוד טענה המשיבה, כי גם אם יתקבל הערעור ביחס לקיומן של נסיבות מחמירות בביצוע העבירה וההרשעה תהיה ביחס לעבירה של תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו - עדיין יצטרך המבקש לרצות עונש מאסר בפועל, שכן עונש המינימום לעבירה זו עומד על 3 חודשי מאסר. כמו כן צוין, כי נגד המבקש מתנהל הליך נוסף בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (48390-08-10).

5.אין מקום לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע.

הכלל הוא כי משנגזר עונש מאסר יש להתחיל בביצועו באופן מיידי. ביסוד כלל זה עומד האינטרס הציבורי באכיפה אפקטיבית של החוק, לרבות, בין היתר, היבטים של הבטחת שלום הציבור ובטחונו, סיכול הימלטות מן הדין ושמירת אמון הציבור במערכות אכיפת החוק.

ההלכה, שנקבעה בע"פ 111/99א שוורץ נ' מדינת ישראל פ"ד נד(2) 241, קובעת כי על בית המשפט הדן בבקשה לעיכוב ביצוע, להביא בחשבון מכלול שיקולים ואינטרסים ולהפעיל את שיקול דעתו האם בנסיבות המקרה יש הצדקה לסטות מן הכלל האמור. בין השיקולים יש להביא בחשבון את חומרת העבירה ונסיבות ביצועה, אורך תקופת המאסר שהושתה על המערער, טיב הערעור וסיכויי הצלחתו, עברו הפלילי של המערער, נסיבותיו האישיות, וחומרת העונש שנגזר עליו.

במקרה הנוכחי אין הצדקה לחריגה מהכלל: -

המבקש ביצע עבירת אלימות, תקף שוטרת ופגע בה פגיעה ממשית. המבקש הואשם, כאמור, בביצוע תקיפה בנסיבות מחמירות. גם אם נפל דופי בהתנהלות השוטרים עמם בא המבקש במגע בתחנת המשטרה, כפי שנטען בהודעת הערעור, אין בכך כדי להפחית מן העובדה שהתפרעותו של המבקש הייתה חמורה.

יתרה מזאת, כפי שציינה באת כוח המשיבה, גם אם יקבל בית המשפט את הערעור על הכרעת הדין והמבקש יורשע בעבירה של תקיפת שוטר "רגילה", צפוי המבקש לרצות עונש מאסר בפועל העולה על התקופה שבמהלכה מבוקש לעכב את ביצוע גזר הדין.

כמו כן, הכרעת הדין עליה מערער המבקש היא מפורטת ומנומקת ונסמכת על קביעות מהימנות מקיפות וממצאים שבעובדה, אשר אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהם.

מעבר לשיקולים שצוינו לעיל, למבקש עבר פלילי מכביד: נוסף לעבירה בה הורשע בהליך זה, הורשע המבקש, כפי שצוין בגזר הדין, במספר רב של עבירות אלימות, ובהן תקיפת שוטר, תקיפה, איומים, שוד ונשיאת נשק שלא כדין.

הליך נוסף בגין כתב אישום המייחס למבקש עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו מתנהל נגדו.

המבקש ריצה תקופות מאסר, כאשר ממאסרו האחרון השתחרר כחמישה חודשים טרם ביצע את העבירה בתיק הנוכחי. אף בעת ביצוע העבירה בה הורשע בהליך זה, היה תלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי – עובדה שלא הרתיעה אותו מביצוע עבירת אלימות נוספת. עבר זה עומד לחובת המערער בשיקולים אותם על בית משפט לשקול בגדר הבקשה לעיכוב ביצוע.

העונש שנגזר על המבקש אינו מצדיק היענות לבקשת עיכוב הביצוע. אחד השיקולים להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור הוא החשש לפגיעה בחירותו של המערער, אם בסופו של דבר יתקבל ערעורו ועונשו יבוטל, או יקוצר לתקופה קצרה מזו שירצה עד קבלת ההכרעה בערעור. במקרה הנוכחי אין מקום לחשש זה. כאמור, גזר דינו של המבקש כולל שתי תקופות מאסר מצטברות, 10 חודשים בגין העבירה הנדונה בהליך זה ועוד 12 חודשים מאסר על תנאי שהופעל.