נהרי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית, זאת לאחר שהמבקש נפסל למשך 30 יום ע"י קצין משטרה בגין חשד שעברה עבירה של נהיגה בשכרות.

כעולה מחומר הראיות, בתאריך 1.3.14 שעה 04:35 נהג המבקש ברכב כשנמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף בגופו הינו 585 מיקרוגרם.

ב"כ המבקש עותר לביטול הפסילה המנהלית, לטענתו, קיימים פגמים אשר יש בהם כדי לפגוע בעוצמת הראיות לכאורה. בנוסף, טוען ב"כ המבקש כי עברו התעבורתי של המבקש הינו נקי, ולא נשקפת ממנו מסוכנות כלשהי כלפי ציבור המשתמשים בדרך.

ב"כ המבקש מציין גם כי מדובר בחייל המשרת בצה"ל כנהג מבצעי.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, קיימות ראיות לכאורה וכן קיימת עילת מסוכנות.

הדין קובע כי בעת דיון בבקשה מעין זו, על בית המשפט לבחון שתי שאלות: האחת, האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו? וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש יש בו בכדי לסכן את שלום הציבור?

שאלה זו נבחנת בהתאם למספר פרמטרים, ביניהם: עברו התעבורתי של המבקש ונסיבות ביצוע העבירה.

עיינתי בחומר הראיות ובתיק החקירה, ונחה דעתי כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשד המיוחס למבקש. עיון בתיק מלמד כי פלטי בדיקת הינשוף מצביעים על כך שבגופו של המבקש נמצא ריכוז אלכוהול ברמה של 580 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף.

כמו כן, המבקש מציין כי שתה 3 בירות, הן בתגובתו הראשונית בדו"ח, והן בדו"ח העיכוב.

המבקש אף כשל בשניים מתוך שלושת מבחני הביצוע במסגרת בדיקת המאפיינים.

יחד עם זאת, אני ערה לכך שהשוטר אשר ערך למבקש את בדיקת המאפיינים ציין כי התרשמותו הכללית היא שלא ניתן לקבוע האם המבקש היה נתון תחת השפעת אלכוהול אם לאו.

כמו כן, נתתי דעתי לכך שבדו"ח הפעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות צוין כי הופעתו של המבקש מסודרת, וכי הוא מגיב לעניין.

לקחתי גם לתשומת ליבי את העובדה כי הרכב נעצר באופן אקראי, ולא בשל התנהגות חשודה של המבקש.

אוסיף גם, כי טענותיו הנוספות של ב"כ המבקש לעניין כשלים ראייתיים העולים מחומר החקירה, הינן טענות אשר מקומן להתברר במסגרת התיק העיקרי. חרף הטענות אותן העלה ב"כ המבקש בעניין הראיות לכאורה, איני חושבת כי הן מצדיקות התערבות בהחלטת הקצין הפוסל.

לפיכך, הרי שנותר לבחון את מידת מסוכנותו של המבקש כלפי ציבור המשתמשים בדרך.

בבואי לבחון את מידת מסוכנותו של המבקש, התייחסתי גם לפסיקה אשר הוגשה מטעם בא כוחו. אומנם בפסקי הדין שהוגשו ע"י ב"כ המבקש מדובר בכמויות נמוכות יותר של אלכוהול, אך השיקול המרכזי אשר הנחה את בתי המשפט השונים בבואם לקצר את תקופת הפסילה המנהלית בעבירות שיכרות הינו מידת מסוכנותו של הנהג, מבצע העבירה. בתי המשפט השונים מציינים כי אין די במסוכנות הנובעת מעצם החשד הלכאורי לנהיגה בשכרות, ויש ללמוד על רמת המסוכנות גם מעברו התעבורתי של הנהג (ראה: ע"ח 58397-01-14, אשר ניתן ביום 2/2/14 ע"י בית משפט מחוזי חיפה, כב' השופט י.לפישיץ).

במקרה זה המדובר במבקש אשר לו רישיון נהיגה משנת 2010, ואין לחובתו הרשעות קודמות. כמו כן, נתתי דעתי לכך שמדובר במבקש שהינו בחור צעיר ונורמטיבי, חייל, אשר במסגרת שירותו הסדיר משמש כנהג מבצעי.

בנסיבות מקרה זה, נראה לי כי יש לייחס משקל משמעותי להעדר עברו התעבורתי של המבקש, כמו גם התנהלותו הנורמטיבית המאפיינת אותו בדרך כלל, ולקצר במידת מה מתקופת הפסילה המנהלית. זאת כדי לאפשר לו להמשיך ולמלא את תפקידו כנהג מבצעי במסגרת שירותו הצבאי. אני אף סבורה כי במסגרת שירותו הצבאי, החשש כי המבקש ישוב ויבצע עבירה זהה, הינו קטן ביותר.

אשר על כן, אני מורה כי הפסילה תחול על המבקש באופן מלא משך 20 ימים. ב- 10 ימים האחרונים תסווג הפסילה, כך שהמבקש יוכל לעשות שימוש ברישיון הנהיגה אך ורק למטרות תפקידו כנהג מבצעי.