נהרי אברהם נ' בטוח לאומי-סניף חיפה

החלטה (בבקשת התובע להתיר צירוף ראייה)

לאחר שחזרתי ועיינתי בבקשת התובע , בתגובת המל"ל ובמכלול החומר אשר בתיק ביה"ד, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות, כפי שיובהר להלן.

א.מדובר בבקשה שהוגשה לאחר שהסתיים זה מכבר ומוצה שלב ההוכחות בתיק , אף הוגשו סיכומי הצדדים.

ב. במסגרת שלב ההוכחות נשמעה, בין היתר, עדות העד מר אפריאט, הוגשה הודעה שמסר לחוקרי המל"ל והוא נחקר בחקירה נגדית, מקפת וממצה, ע"י ב"כ התובע.

ב.המסמך מושא הבקשה , לגביו טוען התובע כי הוא חתום ע"י מר אפריאט, נושא תאריך 31.12.02 ולשיטתו של התובע הוא "נתקל" בו בתאריך 5.10.11 (לאחר מיצוי שלב ההוכחות וסיכומי הצדדים, כאמור) , תוך כדי "עלעול במסמכים אשר במגירות ביתו".

הנה כי כן, אין מדובר ב"ראייה חדשה" ש"נולדה" לאחר מיצוי הדיון בהליך זה, אף אין מדובר בראייה שלא היתה בהישג ידו של התובע ו/או שלא ניתן היה לאתרה בשקידה סבירה, בטרם ניהול הליך זה ולמצער לקראת ניהולו ובמהלכו ולהגישה בישיבות ההוכחות, תוך מתן הזדמנות הוגנת לעד להתייחס אליה, משהיתה מונחת – מסתמא - כל העת במגירות ביתו של התובע.

ג.הגם שדי באמור לעיל לדחיית הבקשה אוסיף ואציין, כי מקובלת עלי לחלוטין טענת המל"ל בתגובתו לבקשה, בהתייחס לעדותו המפורטת בביה"ד של העד אפריאט במסגרת הליך זה, בעוד שהמסמך מושא בקשת הצירוף הינו סתום וכללי ואין בו כדי להוסיף דבר לעדותו של העד בביה"ד, אף לא לדברים שנמסרו על ידו בהודעתו לחוקר המל"ל, שהוגשה אף היא לביה"ד ומונחת בפניו.

ד.עוד מקובלת עלי טענת המל"ל כי התובע לא טרח לפרט בבקשתו כיצד "התגלגל" המסמך לידיו (ככל וכך), באילו נסיבות נכתב, לאיזה צורך וע"י מי התבקשה כתיבתו, בשים לב לתאריך המתנוסס עליו (12/2002), ממנו עולה כי נכתב בחלוף 7 שנים תמימות (!) מאז סיים התובע עבודתו אצל אפריאט ולכאורה מדובר במסמך "מוזמן".

זאת בבחינת למעלה מן הצריך.

ה.לסיכום ועל יסוד כל האמור לעיל במצטבר, הבקשה לצירוף המסמך – נדחית.

ה.ביה"ד שוקד, בימים אלה, על כתיבת ההכרעה בתיק זה והיא תשוגר לצדדים בהקדם.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ב, 10 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשגר עותק החלטה זאת מיידית לב"כ הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: